ב.מ.וו C1 125-200

• מנוע: 125 ( 176) סמ"ק, תוצרת רוטקס, 4 שסתומים, הזרקת דלק, קירור נוזל
• הספק: 15 (18) כ"ס
• משקל: 202 ק"ג
• גלגלים: קדמי – "13, אחורי – "12
• בלמים: קדמי – דיסק, אחורי – דיסק (ABS אופציונלי)
• מיכל דלק: 9.5 ליטר
• צריכת דלק מדודה: – – – ק"מ/ליטר
• מהירות מרבית: כ-115 קמ"ש
• אבזור: קורות מגן עליונות וגג, מגיני צד, חגורת בטיחות כפולה, מגב ושפריצר, תא כפפות עם שקע טעינה, ציוד מקורי בתוספת: ABS, מערכת שמע, תא מטען אחורי

נסיון קצר מועד של ב.מ.וו ליצור אלטרנטיבה תחבורתית עירונית. ה-C1 הוא קטנוע עם מאפייני בטיחות פסיבית של רכב, ויועד לעמוד במבחני ריסוק עם ציון כמו של מכונית קטנה. הרוכב קשור בחגורת בטיחות כפולה למושב, מוגן בקשת התהפכות שמשמשת גם כגג, מעין סליידרים גדולים בצדדים אמורים להרחיק אותו מהכביש במקרה נפילה, ואסורה חבישת קסדה בכדי למנוע טלטול קטלני של הראש במקרה תאונה בגלל שהגוף מקובע לקטנוע בחגורות.
חלון קדמי עם מגב מגן מפגעי מזג האויר, המנועים מתקדמים וחזקים יחסית לנפח, והרעיון היה לשלב את יתרונות הקטנוע במרחב העירוני הצפוף יחד עם בטיחות פסיבית של רכב. שינויי תקנות וחקיקה נעשו במדינות רבות עבור הקטנוע המוזר הזה – בגלל הצורך לפטור את הרוכב מחובת חבישת קסדה. בגלל מרכז הכובד הגבוה שיצר המבנה העליון, הייתה ל-C1 התנהגות כביש בעייתית, ונטייה ליפול בעיקר בפניות איטיות ובתמרונים צפופים. המשקל הגבוה והמחיר היקר מאוד תרמו גם הם את חלקם לחוסר ההצלחה של הקטנוע הזה.
בפועל ה-C1 הוא הקטנוע שב.מ.וו היו מעדיפים לשכוח. ב-2001 נמכרו קצת יותר מעשרת אלפים קטנועי C1, ב-2002 צנחו המכירות לכאלפיים קטנועים בלבד, ובסוף אותה שנה הופסק הייצור סופית.

ב-2003 חברת אדיבה האיטלקית לקחה את הקונספט לכיוון מעט שונה, ומייצרת מאז כמה דגמים של קטנועים עם גג, אך ללא היתרונות הבטיחותיים של ה-C1.

מתוך כ-12 אלף כלים שיוצרו בסך הכל, נמכרו בארץ עשרות בודדות, שטפטפו לשוק עד 2004. כלים בודדים נותרו אצל רוכבים מכורים שהתאהבו בקונספט, חלקם מתוחזקים ברמה גבוהה ובהשקעה גדולה, והמחיר שבעליהם דורש כשהוא מחליט למכור את היצירה הנכחדת הזו – גבוה מאוד. הערך של ה-C1 כיום הוא בעיקר היסטורי, ובהחלט ייתכן שבעתיד הם יהיו פריטי אספנות מבוקשים, וערכם יעלה עוד

בעד: נדיר ומיוחד, עם פוטנציאל לערך היסטורי
נגד: זן נכחד, מחיר