פיג'ו מטרופוליס 400 – מבחן דרכים

חברת פיג'ו (כיום פיג'ו-סיטרואן או PSA) החלה את דרכה המוטורית כיצרנית של כלים דו ותלת גלגליים. מאה שנים ומיליון מכוניות אחר כך – מוצאת את עצמה החטיבה הדו-גלגלית של פיג'ו כענף קטן והפסדי בתוך הקונצרן הענק. את מהפכת הקטנועים שעברה על אירופה בעשור האחרון הם פספסו בגדול, נגררו אחרי יצרנים אחרים ולא פיתחו משהו מקורי משלהם. בחודשים האחרונים הרשת מלאה ספקולציות על מכירה אפשרית של חטיבת הדו"ג ל'מהינדרה' – ענק הרכב ההודי.

עוד באירופה הוא היה סקפטי

מהפכת הקטנועים שעוברת על אירופה מתאפיינת בעלייה במכירות הקטנועים על חשבון האופנועים, במקביל להצטמצמות שוק הדו"ג כולו לכדי מחצית ממה שהיה עד לפני פחות מעשר שנים. היצרנים הגדולים בלחץ, מבינים ש"הזיזו להם את הגבינה" ומנסים ליצור כלים שיענו על דרישות העידן התחבורתי העירוני החדש. הקטנועים של העידן החדש מכוונים גם אל נהגי המכוניות, מנסים לפתור בעיות מסורתיות של בטיחות בעזרת מערכות מוכרות מעולם הרכב – כמו ABS ובקרת אחיזה, וגם בעזרת פתרונות מקוריים כמו הוספת גלגל נוסף מלפנים.

פיאג'ו האיטלקית מובילה את מכירות הקטנועים בשוק הצרפתי, וסדרת ה-MP3 שלהם זוכה שם להצלחה גדולה. הנסיון האחרון של פיג'ו לשמור על עדכניות הוא קטנוע תלת-גלגלי בשם מטרופוליס, שנועד לתת תשובה ולהתחרות בתלתים של פיאג'ו. הוא משווק באירופה מזה כשנה, ולארץ הגיע אקזמפלר יחיד לפני היבוא הסדיר שיתחיל בחודשים הקרובים.

סע בן צור, סע!

את טבילת האש שלו אצלנו עשה המטרופוליס בערב ראש השנה ברכיבה המסורתית למצדה. לפני הכינוס הלילי עוד הספקנו לרכב עליו בעיר, והתחושה הראשונה הייתה של היגוי כבד בתנועה עירונית אטית. הרוחב מספיק צר בכדי להשתחל בין טורי המכוניות בפקקים, אבל כשמנסים 'לתפור' את הפקק ולעבור מטור לטור מתגלה כלי כבד שבמהירות אטית מאוד מעדיף לעתים לתמרן בהיגוי ישיר, וזה די מבלבל בהתחלה. רכיבה עירונית על המטרופוליס, כמו על תלתים גדולים אחרים, דורשת פרק הסתגלות קצר שאחריו אפשר להסתדר איתו יפה מאוד בעיר.

מנוע ה-400 מספק 37 כ"ס שמתגברים די בקלות בקלות על הרבע-טון-פלוס ששוקל הקטנוע, ולא מרגישים חולשה גם כשמוסיפים עוד 150 ק"ג של שני רוכבים. התמסורת עושה עבודה מצוינת עם זינוק מיידי שמשאיר מאחור את רוב קטנועי העיר, תאוצות הביניים טובות מאוד גם הן, ובמרחב העירוני-פרברי המטרופוליס מרגיש כמו שור בר שרק מחפש לשעוט קדימה. הבלימה לעומת זאת די מאכזבת עם ידיות שדורשות כוח רב מדי בלחיצה, וגם 'מנפחות' אחת את השניה כשלוחצים עליהן במקביל. המערכת משולבת כשידית שמאל מפעילה את שלושת הבלמים, ידית ימין את הצמד הקדמי, ודוושה רגלית שהפעולה שלה מקבילה לידית השמאלית המשולבת. הרעיון של מערכת משולבת בתל"ג הוא טוב, אבל הביצוע כאן לוקה בחסר.

כשהצפיפות בכביש יורדת ומהירות הרכיבה עולה, המטרופוליס מתחיל לפרוע את החוב שצבר בפקקים. ההיגוי הכבד מרגיש עכשיו בטוח ויציב, ובפניות הוא רוכן בצורה אינטואיטיבית כמו כל דו"ג. האחיזה של צמד הגלגלים בכביש משרה הרבה בטחון ברכיבה, ומעבר על פסי צבע חלקלקים בפניות נעשה ללא חשש ודאגה. בתוך הפניה צריך לסמוך על האחיזה הכפולה של הפרונט, כי אין הרבה היזון חוזר מהגלגלים לכידון. כשמתרגלים ומתחילים ללחוץ חזק יותר בפניות הדוקות, מדי פעם הגלגל האחורי פוסע מעט הצידה, אבל מיד כשהוא אוחז שוב – הוא מתכנס מאחורי הצמד הקדמי ללא דרמה מיותרת. דריפטים קטנים זה נחמד ומשעשע, ויותר מזה לא ניסינו לעשות. המשקל הכבד, גלגלי ה-"12 הקדמיים, וחוסר הפידבק מהפרונט לא משדרים ספורטיביות, ולמרות שיש רזרבות גדולות של אחיזה ופוטנציאל לרכיבה חוליגנית יותר – המטרופוליס משדר יוקרה ובטיחות, ופחות מפתה לשעשועי כביש.

שלישיה קאמרית

כשמסתכלים על המטרופוליס אפשר לראות באופן ברור את ההשראה שפיג'ו שאבו מהפיאג'ו MP3. צמד הגלגלים הקדמיים אמנם מתחייב מהקונספט, אבל את תא המטען האחורי שנראה כמו בגאז' קטן של אוטו אפשר היה לעצב בצורה חכמה יותר, ולא להעתיק איתו את שני החסרונות העיקריים שגורם המכסה שעולה כלפי מעלה. מושב המורכב מצומצם בגלל אותו מכסה, והאפשרות להתקין ארגז הופכת כאן מסובכת ולא אסטטית. הדור החדש של ה-MP3 ויתר על הפיצ'ר הזה בדיוק מהסיבות האלה, וכאן מורגש שפיג'ו נשארו קצת מאחור. הקוטר הקטן של הגלגלים הקדמיים מוסיף להרגשה הזו, כמו גם היעדר האופציה ל-ABS.

הפרונט של המטרופוליס בנוי בצורה שונה מזה של ה-MP3, בגלל פטנטים וזכויות יוצרים. השיכוך כאן מתבצע על ידי בולם יחיד הממוקם בצורה אופקית מעל הגשר שמחבר את זרועות התמיכה של הגלגלים שמהוות גם את צירי ההיגוי, ומערכת של צירים וזרועות מתחברת אל טבורי הגלגלים וקושרת ביניהם. זוג הבולמים האחוריים עושים עבודה טובה בתמיכת הקטנוע, אבל התצורה הזו מוגבלת בכושר הספיגה, בעיקר בגלל משקל בלתי-מוקפץ גדול של המנוע והתמסורת שנמצאים מתחת למתלה. בפרונט קיימת אותה בעיה, כשכל מערכת המתלה על שלל ציריה וזרועותיה נמצאת מתחת לבולם, ובשורה התחתונה המטרופוליס די רגיש לתחלואי האספלט ומנער את הרוכב במעבר על אספלט משובש. הצד החיובי של המבנה הזה מתבטא בקשיחות ובמרכז כובד נמוך וממורכז שתורמים להיגוי מדויק בעל משקל נכון, וליציבות מצוינת בכל מהירות.

איש עם אוטו

אם היינו מראים לסבתא של סקוטרמן את המטרופוליס, היא בטח הייתה אומרת "די ויסט אוטו – קויף נישט מוטו!" (אם אתה רוצה אוטו, אל תקנה אופנוע!). אבל מי שמתנייד יום יום בין הפרברים לעיר ובתוכה, יודע שעם אוטו זה לוקח הרבה יותר זמן מאשר עם קטנוע. יצרני הקטנועים מכוונים אל אותם לקוחות פוטנציאליים מבין נהגי המכוניות, וגם המטרופוליס שם את המטרה הזו על הכוונת שלו, ואפילו לוקח צעד מוצהר קדימה בכיוון.

את ההצהרה התדמיתית של "המטרופוליס הוא שילוב בין מכוניות פיג'ו לקטנועי פיג'ו" הוא מחזק בעזרת מאפיינים עיצוביים כמו החזית שמזכירה את מכוניות החברה, הבגאז' שנפתח בלחיצת כפתור ועולה למעלה בעצמו, ושפע של פינוקים חשמליים כמו בלם חניה חשמלי שמופעל במשיכת הלוגו שבמרכז הכידון, מתג איתותי החירום שאף נהג לא יוכל לטעות בו, תאורה שנשארת דולקת כעשרים שניות אחרי כיבוי המנוע, ומפתח-חכם נאה עם סמל האריה של פיג'ו שבקרבה של כמטר מהקטנוע משחרר לפעולה את מתגי הפתיחה של תאי המטען, ומאפשר להתניע ולכבות את המנוע בסיבוב כפתור. מתג נעילת הפרונט מאפשר לעמוד ברמזור בלי להוריד רגל לתמיכה, ורגלית הבלם משחררת את הידיים מהכידון גם אם עומדים בשיפוע.

יש גם משענת גב ומשקף שניתנים לכוונון, תאורת לד לאור יום מעל הפנסים ובהברקה עיצובית גם בין הגלגלים הקדמיים, מה שנותן למטרופוליס חתימת אור מרשימה וייחודית. לדים נמצאים גם בתאורה אחורית ובמאותתים, ועל הכידון יש לחצן להפעלת הצג הדיגיטלי בלוח המחוונים. בצג יש שפע של מידע – כולל נתוני צריכת דלק והתראה על לחץ אויר נמוך בכל אחד מהצמיגים. טענות יש לנו רק לכפתור האיפוס של מד המרחק שבקטנוע המבחן היה קשה מאוד לתפעול, ולכך שהמשקף לא מתכוונן חשמלית.

הסגנון הוא לבוש המחשבה

תנוחת הישיבה מרווחת ונוחה, והמושב עצמו נוח מאוד גם לשעות של רכיבה. נוחות הנסיעה מצוינת רוב הזמן, אבל כשהכביש משובש מאוד החבטות עוברות לרוכב. קסדה מלאה אחת נכנסת בתא המטען האחורי, וזה שתחת המושב רחב מספיק בכדי להכיל תיק של לפ-טופ, או מעיל רכיבה. בחזית יש תא כפפות שימושי, מעליו תא קטן עם שקע 12V, וממול – בקדמת המושב, מקופל באלגנטיות וו תליה גדול ויעיל שנשלף בעת הצורך. המדרס שטוח במפתיע, מצומצם אמנם בשטחו, אבל מספיק בכדי לשאת בנוחות תיק מנהלים או שישיית מים.

העיצוב מרשים, יוקרתי, וייחודי – מזכיר כאמור את מכוניות החברה, והלוגו של פיג'ו יחד עם סמל האריה רק מחזקים את הקשר הזה. חלקי הפלסטיקה מרגישים איכותיים, והצביעה ברמה מאוד גבוהה. הגימור מרגיש מצוין, ולמעט כמה 'קנאקים' ששמענו בעת מעבר על מהמורות גדולות – אין רשרושים או משהו אחר להתלונן עליו. פיקשוש קטן מצאנו במושב שפשוט חסר לו מנגנון תמיכה כלשהו, וכשהוא נפתח צריך להשעין אותו על הכידון. לא מתאים לרמה הגבוהה של שאר האבזור. צל"ש קטן מגיע לאגזוז המקורי שנראה כמו חלק אפטר-מרקט איכותי, וגם מוציא צליל בס צרוד שמוסיף אופי וייחוד לרכיבה על המטרופוליס.

מצדה 3

ברכיבה הלילית וההמונית למצדה עוברים הרוכבים שינוי פאזה. ממיעוט חמקמק על הכביש אנחנו פתאום הופכים לרוב מוחלט. אופנועי ספורט עושים עלינו 'באזים' פה ושם, וגורמים לנו לחשוש ולחפש אותם במראות כל הזמן. הרוב הגדול והמחושב רוכב בצורה אחראית ומסודרת, ואלה המתפרעים סביבנו נותנים לנו מראה איך אנחנו נראים בעיני נהגי המכוניות, כשאנחנו משתחלים ביניהם ביום יום הרגיל שלנו.

המטרופוליס הוא אחלה פרטנר לרכיבה כזו. המנוע מפמפם בנחת על ששת אלפים סל"ד במהירות 120, עם עוד רזרבה של כוח זמין לעקיפות מזדמנות. מושך חזק כשצריך עד 140 בערך ומשם במתינות וסבלנות עד למהירות המרבית שעומדת על כ-150 קמ"ש. המשקף מורם למעלה, המוסיקה מנגנת בקסדה, והיציבות והאיזון על הכביש המהיר מצוינים. כביש מקורצף בכלל לא מורגש, והמטרופוליס שומר על הקו ומדייק בהיגוי. בכיכרות החשוכים של כביש 31 הוא משרה בטחון ומאפשר לתת גז חופשי ביציאה מבלי לחשוש מקצת אבני החצץ שמפוזרות על הכביש. למחרת בבוקר, בדרך חזרה למרכז בחרנו לרכב בדרך אלון שמתפתלת על רכסי השומרון. חיפשנו שם את אותם אופנועי ספורט תאבי אקשן, אבל הם כנראה העדיפו לטוס על הכביש המהיר. המטרופוליס מסתדר מצוין בכבישים המפותלים, אבל כמו שכבר הבנו – לא מפתה לרכיבה ספורטיבית.

תכלס

המטרופוליס – כמו תלת-גלגליים אחרים מסוגו – מוגדר בארצות האיחוד האירופי כמכונית, על כל מה שמשתמע מכך מבחינת רשיון נהיגה וביטוח. אפשר רק לפנטז על דבר כזה אצלנו, אבל כאן הוא מוקצה כמו כל דו"ג אחר. המחיר שלו עומד על כ-56 אלף שקל, קרוב למכוניות המיני הקטנות דוגמת סוזוקי אלטו, ומקביל למתחרה הישיר שלו שיגיע גם הוא לכאן בקרוב – ה-MP3 500 של פיאג'ו. את הבונוס הגדול של המבנה התלת-גלגלי הוא מספק בגדול עם אחיזת כביש מצוינת וכושר בלימה עדיף על דו"ג רגיל, ולמרות כמה נקודות חלשות כמו ספיגת מהמורות ותפעול הבלמים הנוקשה – בסך הכל הוא קטנוע משובח, מאובזר ויוקרתי, עם אופי ועם לוק מיוחד.

צריכת דלק במבחן: 21 ק"מ/ליטר