קטנועי 125 הזולים ביותר – במבחן השוואתי (וידאו)

ראשי|פוסטים|מגזין|קטנועי 125 הזולים ביותר – במבחן השוואתי (וידאו)
By | 2017-07-23T07:32:33+00:00 15/07/2013|מגזין|סגור לתגובות על קטנועי 125 הזולים ביותר – במבחן השוואתי (וידאו)

 צילום: בני דויטש | 31/10/2013 12:00

בוחנים נוספים: דורית נבו, אלי לייבנר, ינוקא

השוק הדו-גלגלי בנוי בצורת פירמידה שאת הבסיס שלה ממלאים קטנועי ה-125 עם כמחצית מכמות המכירות הכללית. בקטגוריית הנפח הזו יש מגוון גדול מאוד של כלים, כשאת טבלת המכירות מובילים קימקו מובי וסאן-יאנג ג'וירייד שעולים כ-14 ו-17 אלף שקל בהתאמה. מעליהם יש את קטנועי ה-125 פרמיום היקרים שעולים כעשרים אלף ש"ח, ולמטה למטה, בפינה של הפירמידה, נחבאים להם כמו בנישה משל עצמם ארבעה קטנועים קטנים וזולים שמתומחרים סביב ה-11 אלף שקל. בעבר ההיצע באגף הזה היה גדול יותר, אבל כיום נותרנו עם ארבעה בלבד. שניים ותיקים של סאן-יאנג, ג'ט ופידל, אחד ותיק שעושה קאם-בק השנה, יוסאנג ביבר, ואחד חדש – ניפוניה מירו.

צילום: דימה קונופליוב;  עריכה: אבי פרידמן; מאורת הקלפים: סדנת "אמנות אחזקת האופנוע"

וואו! איזה אבסורד

"יש לי חזון", אני אומר לינוקא ברמזור, אחרי שחצינו את פקק הפחיות כאילו הן לא היו שם בכלל. "שלכל משפחה בגוש דן יהיה לפחות קטנוע קטן אחד כזה ליד הבית. יהיה אפשר לרכב עליו מגיל 14, ובבתי הספר ילמדו תעבורה מגיל 10. ירכבו עליו 10 ק"מ לעבודה ברבע שעה במקום שעה ורבע באוטו, יקפצו איתו למכולת לעשות קניות, לעיר לעשות סידורים, ובערב לסרט או לחברים. המחיר שלו יהיה 4,000 שקל והביטוח שלו יעלה 400 שקל. לשנה. לכל נהג". הרמזור התחלף לירוק, והחזון התחלף למציאות שבה הג'יפ שעומד בפקק שלפנינו עולה כמו 40 קטנועים כאלה, ועד שהוא יעבור את רחוב הרצל, אנחנו נספיק להגיע ליפו, לאכול חומוס ולחזור לפלורנטין לאסוף את בני הצלם. איזה אבסורד.

אותו מקרר

ארבעת הקטנועים האלה הם בעצם יותר מוצרי צריכה מאשר יצירות מוטוריות. דפי הנתונים מראים לנו שבבסיסם הם בעצם 'אותו מקרר': מנוע מקורר אוויר שמוציא 8-9 כ"ס, בלם תוף מאחור ודיסק מלפנים, בולם אחורי צידי יחיד, מדרס שטוח וסבל מקורי. ארבעתם קלי משקל, זעירי ממדים ובעלי כשרון טבעי לצלוח פקקי תנועה צפופים, במקביל לנטייה לא פחות טבעית להתעלף מחוסר נשימה אם יוצאים איתם לכביש מהיר. מתכון ישן שמוכר מהסאן-יאנג דיוק ודומיו, שאלפים מהם עדיין ממלאים את רחובות הכרך.

ברור היה ש'וואו' גדול לא נקבל מאף אחד מהם, ועל האבסורד של המציאות התחבורתית שלנו כבר דיברנו בתחילת הכתבה, אז מה שנשאר לנו לברר הוא את עניין הגישה. יש להם כזו והיא בהחלט שונה. 'קטנועי מחמד' אפשר לקרוא להם, כי הם באמת נחמדים כל אחד בדרכו שלו, ולראיה – ממש עם תחילת המבחן, כל אחד גם קיבל שם חיבה. תכירו את: ג'ורג'ט, פאדל, מירו, ויוסי! (המחירים 'על הכביש' – כוללים אגרות רישוי).

וגישה כל כך שונה

פאדל  (סאן יאנג פידל) – 10,700 ש"ח

סאן יאנג פידל מעוצב בסגנון רטרו חביב, עם קריצה לעיצוב של וספה ולמברטה. קטנוע המבחן הלבן נראה כאילו לבש שמלת חג לכבודנו, וכולו שפע הבטחות נעימות, עד שהתיישבנו על האוכף שלו והבנו שמתחת לשמלה הלבנה מסתתר לו פאדל – פועל עייף וקשה יום עם ידיים מיובלות וזיפי זקן דוקרניים. המנוע מרגיש חלש ורועד, התמסורת עייפה ומגיבה בעצלות, המתלים קשים ובועטים, ולמרות גלגלי ה-"12 – התנהגות הכביש שלו אינה משרת בטחון.

תפעול הבלמים נוקשה וחסר היזון חוזר, תנוחת הישיבה צפופה, המושב קשה ולא נוח והמראות שלו גרועות. לזכותו אפשר לזקוף את העיצוב הייחודי, את הפתיחה החשמלית של תא המטען ואת תג המחיר הנמוך. הוסכם פה אחד על כל הבוחנים שהפידל הוא קטנוע מאכזב ולא נעים, והוא מסיים את המבחן במקום האחרון ובהפרש גדול משאר הקטנועים.

שלישיית הגמר

מירו הג'ינג'י  (ניפוניה מירו) – 11,600 ש"ח

תראו מה שצבע יכול לעשות. העיצוב סתמי ושגרתי, אבל הצבע מייחד אותו וחושף את הגנים הטווסיים של ניפוניה. זה לא רק הגוון של הצבע, אלא גם איכות הצביעה שנותנת לו עומק, ואם 'סיני' ו'איכות' נראים לכם מושגים שלא הולכים ביחד, אז מירו הג'ינג'י שובר כאן את המוסכמה הזו. זה לא הונדה או ימאהה, אבל מול המתחרים מטייוואן וקוריאה הוא ממש לא מרגיש נחות. המירו הוא קטנוע נוח ונעים לשימוש ויש לו הרבה תכונות טובות כמו מנוע חלק, היגוי טוב ותנוחת ישיבה מרווחת יחסית, אבל מנגד תא המטען שלו קטן וצר מכדי להכיל קסדה כלשהי, התמסורת קצת עייפה, והמתלים שמספקים נוחות טובה בקצב רגוע נכנעים מהר מדי לשיבושי הכביש כשקצב הרכיבה עולה.

ניכרים במירו תכנון וחשיבה לפרטים, כמו העיניות לבדיקת שמן, שקע טעינה ומד מתח, אבל אלה מכוונים לתחזוקה קלה של צי קטנועים יותר מאשר ללקוח פרטי. הוא היחיד מבין הארבעה שפתיחת רגלית הצד שלו מדוממת את המנוע, ויש לזה חשיבות בטיחותית, ובסך הכל התרשמנו ממנו לטובה.

יוסי  (יוסאנג ביבר) – 10,600 ש"ח

בהתחלה קראנו לו בֶּבֶּר, אבל מהר מאוד הבנו שהוא הרבה יותר יוסי. הוא נעים הליכות ומנומס, צנוע וטוב לב. הלב שלו, כלומר המנוע והתמסורת, מכוונים לפעולה זריזה בתחום העירוני, המתלים רכים ונעימים והמושב רך ונוח. פיזית הוא הקטן והקל מכל המתמודדים, ועם גלגלי ה-"10 שלו הוא אמנם לא מספק התנהגות כביש ראויה לציון, אבל מתגמל בגדול עם זריזות וכושר תמרון ללא תחרות. קוטר הסיבוב הקטן שלו מדהים כל פעם מחדש, ולעתים נדמה כאילו הוא יכול להסתובב ממש על צירו.

אין לו תכונות מבריקות במיוחד, אבל גם אין לו פאולים בולטים, אולי חוץ מאותו שטיח גומי שנטה להשתחרר מהמדרס. הבלם האחורי עשה רושם חלוש ואנמי, אבל במבחן הבלימות מול שאר הקטנועים הוא לא גילה נחיתות. בגזרת הפינוקים נמצא מתג חשמלי לפתיחת המושב, חלל סביר שיכיל קסדת שלושה-רבעים, פס לדים לאור בלם נוסף ואיתותי חירום. המנוע של הביבר מקורו בסאן-יאנג, וגם העיצוב ושאר התכונות מזכירים מאוד את הסאן-יאנג דיוק. הוא מתאים מאוד לנמוכי קומה, אבל לא צפוף מדי לרוכבים בגודל מלא, והחבילה שהוא מספק ידידותית מאוד למשתמש.

ג'ורג'ט  (סאן יאנג ג'ט) – 11,900 ש"ח

ג'ורג'ט הוא אתלט גבה קומה וקשוח שרירים. אל תטעו בשם שלו, זה ג'ורג'-ג'ט, גבר שבגברים. העיצוב שלו ספורטיבי, המנוע חזק ונמרץ, התמסורת זריזה והוא משיג את המהירות המרבית הגבוהה ביותר מבין הארבעה. הגלגלים שלו בקוטר מכובד לגודלו, "13 מלפנים ו-"12 מאחור, המתלים קשוחים, ויש לו תחושת היגוי שלא הייתה מביישת גם קטנועים יקרים יותר. הוא היחיד מבין המתמודדים שאשכרה אפשר ליהנות מהרכיבה עליו, כי יש לו יופי של התנהגות כביש והוא משתף פעולה כשלוחצים אותו בפניות ובתמרונים מהירים. ברזולוציה של קטנוע קטנטן עם 9 כ"ס הוא נותן תמורה דינמית נחמדה מאוד, וגם כלפי הרוכב הג'ט נחמד ומפנק עם תא מטען שמסוגל להכיל קסדה מלאה, תא כפפות קטן ולוח מחוונים מושקע יותר משל האחרים.

מצד שני יש נוחות לקויה בגלל מתלים ומושב נוקשים ותנוחת ישיבה צפופה. הוא גבוה ולא ידידותי לנמוכים, מיכל הדלק שלו קטן, והמחיר שלו גבוה. בתוך הנישה הקטנה הזו הג'ט מתייצב לו בתת-נישה קטנה וספורטיבית משלו, ומציע חבילה ממוקדת מטרה וסגורה על עצמה בצורה יפה.

שם המשחק: צרכנות מוטורית

בתקופה הזו שבה יוקר המחיה הגבוה גורם לרבים להדק עוד ועוד את החגורה ולצמצם בהוצאות היכן שרק ניתן, יש לקטגוריית הקטנועים הזולים חשיבות צרכנית לא פחות ממוטורית. לכן גם השיקולים שלנו בבחירת המנצח במבחן הזה הם צרכניים וכלכליים לא פחות ממוטוריים. קהל היעד האופייני של הקטנועים הזולים מכוון קודם כל לחסכון ברכישה ולמינימום של עלויות בהמשך, ושם המשחק כאן הוא לקבל כמה שיותר עבור כמה שפחות. קטנוע מהקטגוריה הזולה צריך להתאים לפיצריות, לשליחים, לסטודנטים, למעוטי יכולת שנמאס להם מגרוטאות ורוצים משהו בסיסי אבל חדש, לאופנוענים ונהגים שזקוקים לכלי רכב שני – עירוני, יעיל וחסכוני, וגם לנערים בגיל העשרה שאין להם אבא עשיר או תומך.

גמר – הכרעת הבוחנים

הפידל יצא מההשוואה מהר מאוד. המחיר שלו אמנם נמוך, אבל התמורה שהוא נותן נמוכה עוד יותר והוא כאמור ממוקם אחרון.

המירו והביבר די דומים בתפיסה הכללית, אבל החבילה שהמירו מציע לא לגמרי סגורה על עצמה. הכיוון שלו נכון וטוב, אבל לעומת הביבר הוא לא מציע כמעט שום יתרון, אולי חוץ מהצבע המגניב, והוא נחות ממנו בפרמטרים החשובים של נוחות ותגובת המנוע. כשמגיע מבחן הכיס ומסתבר שהמירו עולה אלף שקל יותר בקנייה וגם יקר יותר בתחזוקה – נגמרת ההתלבטות והמשוואה נוטה באופן ברור לטובת הביבר. המירו מסיים את המבחן הזה במקום השלישי.

בין השניים הנותרים, נראה כאילו הג'ט לוקח את המקום הראשון בהליכה. הוא חזק יותר, מהיר יותר, ומגבה את העיצוב הספורטיבי שלו עם התנהגות כביש טובה. הוא גם מאובזר יותר מכל השאר, ואלה תכונות שבמבחן דרכים רגיל היו מקנות לו את הניצחון, אבל בפרמטרים של המבחן הזה אנחנו חושבים שהוא מכוון קצת מעל המטרה. אפילו אם אנחנו מתעלמים לרגע מנושא המחיר, קשה להתעלם מהפאולים שלו בתחום הנוחות ומהעובדה שהוא גבוה מדי לנמוכים וצפוף מדי לגבוהים. עם תג מחיר שגבוה ב-1,300 שקל מהביבר, הבחירה בג'ט תהיה נכונה רק עבור חלק קטן מקהל היעד של הקטגוריה, למשל תיכוניסטים עם רישיון טרי שהפוזה הספורטיבית מדברת אליהם, או לשליח עם סגנון רכיבה אגרסיבי שלא מצליח 'להביא' מובי.

לעומת הג'ט, הביבר מגיע מעמדה של אנדרדוג. הוא קטן, צנוע ואפרורי, לא מחזיק בשום פוזה ולא מתיימר לשום דבר, אבל בסל הקניות שלו יש את כל המצרכים שחיפשנו. הוא זול לקנייה ולתחזוקה, זריז, נמרץ ומתמרן מעולה גם בתנועה הצפופה ביותר. הוא נוח, שימושי, חסכוני, ובעל טווח נסיעה גדול, ובתור קטנוע עירוני הוא מאוד ידידותי ונעים לשימוש. החבילה המוטורית-צרכנית שהוא מספק היא הטובה ביותר בקטגוריה, ולכן יוסאנג ביבר הוא המנצח של המבחן.

טבלת עלויות – תחזוקה, תצרוכת דלק וצמיגים

ק"מ / קטנוע סאן-יאנג ג'ט סאן-יאנג פידל יוסאנג ביבר ניפוניה מירו
1,000 ק"מ 375 ש"ח 375 ש"ח 413 ש"ח 326 ש"ח
4,000 ק"מ 359 ש"ח 359 ש"ח 413 ש"ח 306 ש"ח
8,000 ק"מ 908 ש"ח 961 ש"ח 765 ש"ח 1,333 ש"ח
12,000 ק"מ 359 ש"ח 359 ש"ח 413 ש"ח 306 ש"ח
16,000 ק"מ 1,299 ש"ח 1,316 ש"ח 765 ש"ח 1,333 ש"ח
20,000 ק"מ 471 ש"ח 471 ש"ח 413 ש"ח 306 ש"ח
סה"כ ל-20,000 ק"מ 3,771 ש"ח 3,834 ש"ח 3,182 ש"ח 3,910 ש"ח
תצרוכת דלק מדודה 27.5 ק"מ/ל' 26.6 ק"מ/ל' 32.8 ק"מ/ל' 32.6 ק"מ/ל'
מחיר לסט צמיגים
(הזול ביותר – קנדה. היקר ביותר – מישלין)
509-850 ש"ח 280-472 ש"ח (אחורי בלבד) 415-520 ש"ח 415-520 ש"ח

 

  • מחירי הצמיגים הם לסט, קדמי ואחורי, והם כוללים מע"מ
  • מידת הצמיג הקדמי של הסאן-יאנג פידל, 120/60-12, לא נמצאת אצל אף אחד מיבואני הצמיגים הגדולים
  • תודה למירון מ'גארד' על המידע בדבר מחירי הצמיגים

טבלת שימושיות

סאן-יאנג ג'ט סאן-יאנג פידל יוסאנג ביבר ניפוניה מירו
קסדה מלאה תחת המושב כן – גבולי לא לא לא
קסדת 3/4 תחת המושב כן כן כן לא – בעיה ברוחב
מדרס רגליים שטוח – 23 ס"מ שטוח – 24 ס"מ שטוח – 26 ס"מ שטוח – 28 ס"מ
וו תלייה קטן, קדמי, גבוה קטן, קדמי, גבוה קטן, אחורי, נמוך ולא ממש יעיל, אבל ניתן בקלות להוסיף וו קדמי קטן, קדמי, גבוה
תא קדמי תא ננעל קטן אין אין אין
סבל מקורי יש – קטן יש – גדול יש – קטן יש – גדול
פתח תדלוק תחת המושב – מכסה לא נוח לאחיזה תחת המושב – מכסה לא נוח לאחיזה תחת המושב. נוח תחת המושב. נוח. שרשרת ביטחון למכסה
פתיחת מושב מהסוויץ' מהסוויץ' + חשמלי מהדופן + חשמלי מהדופן בלבד
לוח מחוונים מהירות, דלק, שעון זמן, טריפ-מטר בצג הדיגיטלי מהירות, דלק מהירות, דלק מהירות, דלק, טעינה
הערות רגלית התנעה טובה ונוחה להפעלה.
מהירות מקסימלית – מקום 1
רגלית התנעה קשה ולא נוחה להפעלה.
מהירות מקסימלית – מקום 3
רגלית התנעה מצוינת.
מתג איתותי חירום.
מהירות מקסימלית – מקום 4
רגלית התנעה מצוינת.
מהירות מקסימלית – מקום 2