אם הייתי צריך להגדיר את הפורזה של הונדה בשתי מלים, הייתי בוחר ב- "פולניה אריסטוקראטית". אריסטוקראטית בגלל הגימור המושלם, המוצקות הכללית והעיצוב המאופק. הצללית הנמוכה והארוכה שמגובה במגן רוח קצרצר ומשענת מורכב מקבילה. הפרונט המלוטש עם צמד הפנסים המעויינים, הנחיריים הקטנים שתחתיהם והפה הפעור לרווחה כעומד לבלוע את הגלגל הקדמי ואת כל הכביש אחריו. הוא אמנם מתוצרת הונדה, אבל משהו בו מזכיר … יגואר (המכונית, כן? לא החיה). בסדר. אריסטוקראטי הבנו. יקר, איכותי, כבד, מגומר היטב. אבל למה פולניה, למה? כי יש לה יציאות… בעיקר במה שקשור במצ(ט)ערת. כאן היא יכולה להיעלב, וחבל על הזמן שלך אם תנסה בכוח.
"אתה יכול להמשיך להחזיק את הגז בפול" היא אמרה לי באמצע העליה, "אני עכשיו מסתכלת על הנוף… לא טוב לך, אתה יכול לחזור אל האזייאתית שלך, שה-י-א תרוץ בעליות. אני לא אקלקל את התסרוקת…" נתחיל מהתחלה.
לפני כשנתיים עשיתי סיבוב קצר על הפורזה החדשה דאז. קטנוע המבחן היה חדש עם כמה מאות ק"מ בלבד. הרושם הראשוני שהוא השאיר בי היה של מכונה משובחת עם מנוע עצל. המעבר מהגרנד דינק הפרטי אל הפורזה היה שיפור גדול באיכות אבל תנועה בהילוך אטי. הרגשה שהמנוע קטן על הכלי. אחרי שנתיים אותה הפורזה עדיין משמשת כרכב הדגמה של היבואן. עם 30,000 ק"מ, כמה שריטות ושפשופים בפלסטיקה שמעידים על השטתחות אחת או יותר, ועבר של לא מעט רוכבים שקרעו לה את הצורה. (קטנוע מבחן או לא?).
קצת מוזר שבזמן שקטנוע טייוואני ממצה מחזור חיים שלם של המנוע, בהונדה המנוע רק נפתח. הכלי מהודק ומוצק אחרי כל התלאות הנ"ל יותר מכל טייוואני שכרגע יצא מהמפעל. קשה להשוות מטווח של שנתיים להיום, אבל ההרגשה שהפתיחה יותר חזקה, יחד עם עבודת מנוע מחוספסת משהו בזינוק הראשוני. אח"כ הכל חלק.
אבל גם שקול ומתון. האופי של הכלי הזה לא השתנה. TAKE IT EASY הוא משדר לך בכל רגע. "אתה רוצה לרוץ, אני ארוץ, אבל אל תצפה ממני לקפוץ בעזוז כמו איזה ג'וי-דינק…" (שוב יצאה הפולניה מהשק).
בסה"כ אפשר להוציא ביצועים סבירים מהפורזה, אבל זה כרוך במשיכת המצ(ט)ערת עד העצר. עוד קצת תשבחות מגיעות לפולניה עבת הירכתיים הזו על התנהגות הכביש. בכל מהירות, מזחילה בפקקים ועד 120 (ועוד קצת) די אמיתיים, מפגינה האריסטוקראטית נימוסים משובחים. ההרגשה בפניות היא אמנם של קטנוע ולא של אופנוע, אבל פונה בביטחון וכיחידה אחת מוצקה. כל זה נכון כל עוד הכביש סלול כמו שצריך. כאשר מגיעים לקטעים בהם מפעיל מכונת הסלילה של מעצ בדיוק אכל סביח עם הרבה חריף, או היה חייב להשתין ונגמרו לו הבקבוקים בקבינה, או אז מאבדת הפולניה את נימוסיה ומתחילה לקפץ בחוסר סבלנות על מתליה הרכים. לא משהו מפחיד או מסוכן, אבל בהחלט גורם להרפיה מהמצ(ט)ערת. אני מתאר לעצמי שכבר הבנתם שלמרות ההערכה הרבה שלי ליצירה ההנדסית, אריסטוקראטיה ופולניות הן לא בדיוק ג'ריקן הבנזין שלי. למרות הבגאז' העצום תחת המושב חסרים לי שטחי אכסון ומשא כמו סבל ומדרס רגליים, ואפילו על המושב האחורי קשה לקשור מטען בגלל ידיות המורכב ה'סגורות' כך שאי אפשר להשחיל דרכן גומיות קשירה. את קהל היעד של הפורזה הדברים האלה לא צריכים לעניין. קהל היעד הוא אמיד שקול ומחושב. הוא עושה חשבון שאין לו צורך ביותר מ-250 במנוע מצד אחד, אבל לא יהסס להוציא עוד מזומנים כדי לקבל איכות ואמינות ללא פשרות, עיצוב ונוכחות שיבדילו אותו מהשליח, הבן של השכנים מהוילה ליד, וכדי לשים יגואר דו-גלגלי ליד הטוארג שלה והמאזדה 6 ליסינג שלו.
הפורזה החדשה 2008
הוא לבן, הוא שמן, הוא נוח, הוא יקר (מדי) לא צריך מפתח… ויש גם הפתעה: מנוע חדש. חזק, מגיב, סוחב, מהיר. כבר לא פולניה יותר, אבל אריסטוקרטית באבו-אבוהה. כ"כ אריסטוקרטית שכבר לא נאה לה… מילא 250 שיותר יקר מה-400ים היפנים שהוזלו לא מכבר, לא. היא רוצה יותר. 50,000 ש"ח על קטנוע 250?! WTF גם היבואן חושב כך, וההונדה פורזה החדש לא ייובא יותר לארץ.
חבל? אני לא בטוח. גם המחיר הקודם (43K) היה גבוה מדי, ולטעמי לא מוצדק. אבל אם נתעלם מההיבט הכספי, יש כאן קטנוע מעולה ומשובח ששופר בדיוק בנקודת התורפה של הדגם הקודם. כוח המנוע ותגובת המצערת. עם 4 שסתומים ו-22 כ"ס הפורזה מיישר קו עם הטובים שב-250 בגזרת כוח המנוע. בכל שאר הפרמטרים הוא ליגה בפני עצמה. אין עוד דבר כזה! המושב רחב ומפנק יותר מכל דו"ג אחר, השילדה המחוזקת לעומת הדגם הקודם וגלגל אחורי גדול ("13) ורחב יותר יחד עם מתלים חדשים נותנים הרגשה בטוחה בכל מהירות, ול-130 הוא מגיע די בקלות, עוד קצת ויש גם 140 על השעון, ובזינוקים בעיר כל עדר ה"ג'וידינקים" נשארים הרבה מאחור. הצבע הלבן האופנתי והמימדים ה…שמנמנים מושכים הרבה תשומת לב מהסביבה, אבל בתנועה עירונית לא מורגש רוחב מוגזם, אין בעיות השתחלות, וגם גיהוץ תחלואי האספלט מתבצע מעולה.
מערכת בלימה משולבת מ-ע-ו-ל-ה! ABS יש רק בחו"ל… (דגם שבארץ בטח היה עולה כמו סילבר 400). לרשימת הפינוקים נוסף עוד אחד: הכנה לרמקולים ב"דאש-בורד"… בקיצור: יותר מדי טוב בשבילנו.
אם שמתם לב, יש מילה אחת שלא הזכרתי כאן. פשוט כשהחזרתי את הקטנוע לסוכנות, ראיתי אחרי כמה דקות שלולית קטנה מתחתיו… חשבתי שאולי זה מאופנוע אחר שחנה שם קודם, אז ניגשתי לבדוק מקרוב. זה כן מהפורזה! האיכות פשוט נוזלת ממנו…
תגובות אחרונות של גולשים באתר