סינדרלה
היא נתנה לו ליהנות עוד שנייה מחיבוק ההצלה הפתאומי וגיחכה: "אתה יכול להוריד את הידיים ממני, אני לא שיכורה, זו רק הנעל שנתפסה לי פה במשהו". דקה קודם לכן היא יצאה מהבר הרועש אל האפלה הדוממת של רחוב המוסכים המוזנח. היא הייתה מיומנת בהליכה על נעלי העקב שלה, ואת שתי המדרגות היא ירדה בזהירות המתבקשת, רק שאז היא פתאום התעופפה קדימה בלי שליטה ישר אל הידיים שלו. "שבי רגע ותני לבדוק את הנעל", הוא הציע לה באבירות כשהוא פוזל אל המיני שלה. "בחלומות שלך…", היא חשבה למראה המבט שלו, ובמקום להתיישב נשענה עליו עם יד אחת והרימה את הרגל אחורנית בגמישות מרשימה. "לא, בוריס. לא!", הוא שמע אותה צועקת, ורגע לפני שענה לה שבכלל קוראים לו חזי הוא הרגיש את האגרוף של בוריס מתנגש לו בעין. "סליחה", היא מלמלה תוך כדי שהיא דוחפת את בוריס לתוך הב.מ.וו שלו, משאירים את חזי יושב המום על המדרכה, יד אחת שלו מלטפת את העין הפגועה וביד השנייה הוא מחזיק סוליה קטנה של נעל עקב עם שני מסמרים דקים בולטים ממנה.
איך שגלגל מסתובב לו
ביום ראשון בבוקר אני מגיע לסוכנות שברחוב המוסכים, מחזיר את קטנוע המבחן ואוסף את הג'ידינק האדום שהיה אצל בני הצלם בסופ"ש. מעביר את הציוד האישי מקטנוע לקטנוע, מחייך אל הג'ידינק המוכר, מתניע ויוצא לדרך. טק-טק-טק-טק… הקטנוע מנסה להגיד לי שמשהו לא בסדר אצלו, ואני עוצר מיד וסוקר את הג'ידינק מקצה לקצה. הכל נראה תקין ושמיש, אבל שוב הדפיקות האלה נשמעות כשאני מתחיל בנסיעה ומתגברות ככל שעולה המהירות. "זה לא מהמנוע", אני מנסה להיות אופטימי, ועוצר שוב. הפעם אני סוקר את הקטנוע בצורה יסודית יותר, ומגלה מין חתיכת גומי קטנה צמודה לצמיג הקדמי. "מה זה החרא הזה?", אני מתכופף ומביט מקרוב, מזהה סוליה של נעל עקב עם שני מסמרים דקים שנעוצים בצמיג. כל סיבוב של הגלגל היא נחבטת בכנף. טק-טק-טק…
המסמרים נעוצים בצמיג, לכן האוויר לא בורח, וברכיבה איטית אני מתגלגל עם הג'ידינק למוסך סמוך. בעל המוסך מאבחן בשנייה את המצב: "שני המסמרים חדרו את הצמיג והחורים שלהם קרובים מאוד. אם ננסה לתקן, שתי פטריות התיקון יהיו קרובות מדי ויעלו אחת על השנייה. הצמיג פסול לתיקון וצריך להחליף לחדש". שעה אחר כך מגיע למוסך שליח עם צמיג מישלין פאוור-פיור 2CT חדש, ובעל המוסך קורא למכונאי שלו שיעשה את העבודה. זה בוהה במבט לא מאמין בצמיג עם הסוליה שתקועה בו, ואחר כך מפנה אלי את המבט. יש לו פנס בעין ובעל המוסך גוער בו: "יאללה חזי, אין לנו את כל היום. קדימה!".
טורים גבוהים
כבר קרוב לשבוע שהג'ידינק מזייף בסרק. הסל"ד לא יורד לקו האלפיים הרגיל של פעולת הסרק אלא משחק גבוה יותר ולא יציב. בהתחלה אפשר היה לבטל את התופעה בעזרת מתג דימום החירום (קיל-סוויץ') והפעלה מיידית שלו לפני שהמנוע כבה, אבל אחרי כמה ימים גם זה לא עוזר, ובנוסף, ההתנעה כבר לא מיידית 'בנגיעה' אלא דורשת סטרטר ארוך. נורת תקלה נדלקת ומסמנת קוד 12. הג'ידינק מגיע למוסך בנסיעה, עולה על הליפט ומתחבר למחשב האבחון שקובע: "תקלה בחיישן חום מנוע". החיישן הזה נוגע במי הקירור, דוגם את הטמפרטורה ומעביר את המידע למחשב ניהול המנוע. על פי המידע הזה מחליט המחשב מתי המנוע קר ודורש סל"ד סרק גבוה יותר, והחיישן התקול בלבל את המחשב וגרם לו להרים סל"ד באופן קבוע. החיישן הסורר מוחלף בחדש תוך מספר דקות והתקלה חולפת כלא הייתה. עלות החיישן והעבודה מכוסים במסגרת האחריות, והג'ידינק יוצא לכביש לעוד יום של עבודה. בשבוע הבא הוא ייכנס שוב למוסך, לטיפול 24 אלף. בשימוש האינטנסיבי שלנו הוא עושה כל חודש כארבעת אלפי ק"מ, וכפועל יוצא מזה הוא גם נכנס כל חודש לטיפול שגרתי.
איירון באט
בחודש שעבר הוחלף המושב של הג'ידינק לאחד קשיח. באבניר מציעים לבחירה מושב רך כברירת מחדל ומושב עם ריפוד קשיח כאופציה ללא תשלום. המושב הרך היה רך מדי לטעמי, שקע אחרי זמן קצר של רכיבה, גרם ללחץ לא נעים על אזורים רגישים בזמן בלימה והפך גם את תנוחת הרכיבה לנמוכה מדי לטעמי. אני מדגיש "לטעמי" כי הרוב המוחלט של הרוכבים מעדיף את המושב הרך וטוען שהוא מספיק נוח. האמת שאני יכול להבין אותם. המושב הקשיח הוא קשיח מאוד, ממש נוקשה, וכשדוגמים ישיבה חטופה על זה ועל זה, הנטייה הטבעית היא לכיוון הרך והנוח.
בימים הראשונים עם המושב הקשה כמעט והתחרטתי. לא היה לי נוח ושמתי מגבת על המושב בכדי לרכך את המגע איתו. לא הייתי חוזר למושב הרך, אבל תכננתי לגשת לרפד שיוסיף איזו שכבת נוחות או אולי יחליף את ספוג הבטון במשהו טיפה רך ומפנק יותר. אחרי יומיים כבר העפתי את המגבת, וכעת – אחרי כחודש עם המושב הקשיח, טוב לי איתו. אולי הספוג שם התרכך קצת תחת המשקל שלי שיושב עליו כשמונה שעות כל יום, אולי זה הישבן שלי שפיתח שכבת נוחות משלו – כך או כך, עכשיו זה מרגיש לי נוח ברמה סבירה לבלות עליו יום שלם בלי להיות מוטרד מהכיוון הזה.
סטטיסטיקה חודשית
- 4,123 ק"מ החודש
- 24,254 ק"מ במצטבר
- 24 תדלוקים
- 177 ק"מ בממוצע למיכל
- 177.5 ליטר דלק בסה"כ
- 23.2 ק"מ/ל' צריכת דלק ממוצעת
- 1,343 ש"ח עלות הדלק
- 425 ש"ח עלות צמיג קדמי חדש
השאר תגובה