דיאלים S3 125/250 במבחן דרכים (וידאו)

הטיטנים כבר עשו את שלהם בחדר המשחקים הזה בו היד מוגבלת ל-250, ועברו לשחק בחדרים בהם הסכומים והנפח גבוהים יותר. בחדר ה-250 נשארו כמה שולחנות של שווקים קטנים, בהם המשחק עדיין ער. השחקנים הראשיים הם כבר לא אותם ענקים יפנים ואירופאים, אלא שחקנים אסייתיים. זניחים אולי ברמה הגלובלית, אבל בשולחן שלנו הם העניין העיקרי. שני טייוונים – קימקו וסאן-יאנג – מנהלים כאן את העניינים, וגם איטלקי זקן אחד בשם איקסאבו, שכוחו עדיין במותניו. שם המשחק הוא תמורה למחיר. היד מוגבלת ל-250, אבל במסגרת הזו השחקנים צריכים לשים על השולחן כמה שיותר ז'יטונים.

היום התיישב ליד השולחן שחקן חדש, קוריאני. כשהוא עבר בדלת הוא דילג בצעד קליל מעל גופת המוניטין של מתחרהו מבית, יוסאנג, שלא כל כך תפס כאן. ההורים של הקוריאני החדש מכירים את המשחק היטב. אבא דיאלים-מוטור למד יחד עם קימקו וסאן-יאנג בבית הספר היסודי על שם הונדה, ואמא אלבר מושרשת לעומק בשוק הרכב המקומי שלנו. היום הם מושיבים ליד השולחן את הבייבי שלהם, ה-S3. הם וגם אנחנו יודעים שהמתחרה החדש צריך קלפים טובים כדי לנצח. 'זוּגַיִים' לא טוב. אפילו אם הם של קינג ושל אס. צריך לפחות 'פול-האוס' – חבילה מלאה, אחידה ואיכותית – וגם זה לא בטוח שיספיק. הרף היום גבוה. שחקן טייוואני אחד שנקרא ג'וימקס מחזיק יד לוהטת. אומרים שהוא אפילו הצליח לתת בראש לאיטלקי הזקן שלא מזדקן. במבט ראשון הקוריאני החדש נראה טוב. מחזיק סריה יפה של קלפים ביד. אם מציצים קצת מהצד אפשר לראות שיש לו שם כמה קינגים, אולי אפילו אס או שניים. לא ציפינו לפחות.

צילום: אסף רחמים, אבי פרידמן;   עריכה: אבי פרידמן

מהיר ורגוע

לצמד ה-S3 יש מנועים מוזרקים וחזקים. ה-250 עם כ-25 כ"ס מצהיר על ההספק הגבוה בקטגוריה, וה-125 עם 13 כ"ס מצליח לספק כושר בינעירוני מכובד בזכות מהירות מרבית גבוהה של כ-130 על מד המהירות. ב-250 אפשר לראות את המחוג מצביע על 150 ומעלה, וגם עם קיזוז סטייה של כ-15 קמ"ש עדיין אנחנו נותרים עם נתון מהירות מרבית טוב מאוד של קרוב ל-140 קמ"ש אמיתיים.

בין המנוע לגלגל יש תמסורת שמעבירה את הכוח, וכאן הקלפים של הצמד פחות חזקים. ל-250 יש יחס העברה סופי ארוך ורולים כבדים. חיבור המצמד מיידי, אבל יש תחושה כאילו רוב הזמן התמסורת נמצאת בהילוך אחד גבוה מדי. משיכת מצערת חזקה לא מצליחה לגרום למנוע לעלות מספיק בסל"ד ולספק את כל הכוח שלו, והעסק מתעקש לזרום על מי מנוחות ועל גל המומנט הנדיב של המנוע. לרוכבים רגועים זה מצוין וגם חסכוני בדלק, אבל כשרוצים תאוצות ביניים עם מקסימום כוח, העניינים קצת יגעים. ה-125 מרגיש יותר חי, ועולה מהר לסל"ד גבוה, אבל כאן מהלך ידית המצערת הארוך מסרבל קצת את העניינים. עבודת התמסורת לינארית בשני הקטנועים, והחיבור חלק ומדויק.

מערכת הבלימה משולבת. הבלם הקדמי לבדו מעט חלש, הגיוני לאור העובדה שחלק מעוצמת הבלימה שלו נמצא למעשה בידית הבלם האחורי. הסידור הזה מתאים במיוחד לרוכב ממוצע שאינו מיומן בבלימות חירום, והגלגל הקדמי לא ימהר להינעל גם אם בשעת לחץ מושכים חזק מדי את הידית. שימוש בידית השמאלית מפעיל במקביל את שני הבלמים ונותן כוח בלימה מספק, ומשיכה בשני מנופי הבלם מניבה בלימה חזקה ומאוזנת. מרחק הידיות מהכידון גדול יחסית, מה שמקשה מעט על רכיבה עם שתי אצבעות על מנוף הבלם.

נוח ושימושי

המושב של ה-S3 נמוך וצר בחלקו הקדמי, כך שלרוכבים נמוכים לא תהיה בעיה להגיע עם שתי רגליים לקרקע. גם רוכבים גבוהים יחושו בנוח בגלל המרווח הגדול שמאפשר למתוח את הרגליים קדימה או לשנות תנוחה כשרוצים. הריפוד איכותי ונאה, והספוג שמתחתיו תומך ונוח, אם כי מעט שוקע ברכיבות ארוכות. מושב המורכב רחב ומרופד היטב, והרגליות הקפיציות נוחות ויעילות. משענת הגב ב-250 אמנם טיפה מרוחקת, אבל משרה בטחון בעצם קיומה. ל-125 אין משענת כזו, ובמקומה יש תושבת קטנה לארגז. מיגון הרוח בשני הכלים זהה ועושה עבודה טובה.

פתיחת המושב נעשית חשמלית בלחיצת כפתור, ותחתיו יש מקום לקסדה מלאה אחת ולעוד כמה דברים קטנים. חלל האחסון מואר והמושב נתמך על ידי זרוע טלסקופית יעילה. בחזית נמצאים שני תאי אחסון, אחד מהם ננעל ובתוכו שקע 12V לטעינת סלולרי וכדו', וכבל שמשמש לפתיחת המושב בחירום אם המצבר מת. לדגם ה-250 יש עוד תא אחסון בשדרת המדרס שאינה קיימת ב-125. השדרה הזו אינה מסתירה קורות שלדה תחתיה כמקובל בקטנועים אחרים, אלא משמשת כאלמנט עיצובי בלבד ב-250. המושב ותאי האחסון נפתחים ונסגרים בצורה איכותית ומדויקת, וקיים גם וו תליה גדול, נסגר ושימושי.

אס זוכה

הגאדג'ט המרכזי של ה-S3 הוא מערכת 'מפתח חכם' שבעצם מייתרת את הצורך במפתח. השימוש היחיד שיש למפתח הוא פתיחת ונעילת תא הכפפות המרכזי, זה שבתוכו נמצא שקע הטעינה. במקום סוויץ' יש ל-S3 כפתור מצבים שעושה את כל הפעולות של הדלקה, כיבוי, נעילת כידון ופתיחת מכסה התדלוק. לחיצה על הכפתור יוצרת קשר עם שלט קרבה שמשדר אישור אם אנחנו במרחק של עד מטר וחצי מהקטנוע, אז נדלק אור כחול סביב הכפתור וניתן להתניע ולצאת לדרך. גם הפתיחה החשמלית של המושב אפשרית רק כשהשלט שבכיסנו נמצא קרוב לקטנוע. מערכת כזו קיימת רק במעט אופנועים יוקרתיים, ומעבר לגימיק – יש בה פינוק אדיר. זה פשוט נוח בטירוף להגיע לקטנוע ולהתחיל בנסיעה בלי טקס חיפוש המפתח ונעיצתו. מתרגלים לזה באותה מהירות שהתרגלנו לחלונות חשמליים ברכב; המנואלה הידנית, או המפתח במקרה הזה – נראה פתאום משהו פרימיטיבי ששייך לדור קודם.

לוח המחוונים נאה ואינפורמטיבי, כולל מדי מהירות, סל"ד וחום מנוע אנלוגיים, וצג דיגיטלי עם מד מרחק מתאפס,  מד דלק ושעון זמן. חיווי המאותתים חלש מדי ולא בולט באור יום. מראות הכידון הקטנות מעוצבות בצורה נאה, מספקות שדה ראיה מצוין לאחור וממוקמות מעל גובה המראות של הפחית הממוצעת, כך שאין בעיה לעבור בין המכוניות בפקק. פתח התדלוק נפתח עם סיבוב חוגת הסוויץ' וממוקם גבוה מול ברך שמאל של הרוכב. המכסה קולט את העודפים אם נשפך לנו קצת דלק סביב הפתח, ובסך הכל פעולת התדלוק נוחה וידידותית. צריכת הדלק במבחן הייתה טובה בשני הכלים. ה-125 עשה קרוב ל-29 ק"מ/ל', וה-250 לא רחוק ממנו עם 27.5 ק"מ/ל' בתנאי המבחן התובעניים. תכולת מיכל הדלק עומדת על 11.5 ליטר, מה שמאפשר לעשות מעל 250 ק"מ בין תדלוקים.

העיצוב נאה ומודרני, בסגנון עדות מזרח-אסיה, ובמבט לא מעמיק הוא נראה כמו עוד אחד מעדר קטנועי המנהלים המוכרים. מצדי הפנס הקדמי יש שני פנסי לד-אור-יום, ומאחור פנס לדים גדול. ל-125 יש אגזוז דו-קני מרשים ובעל צליל נחמד, לעומת ה-250 שמגיע עם אגזוז סטנדרטי. עוד שני פרטים מבדילים בין שני ה-S3: משענת הגב למורכב והשדרה המרכזית שקיימים ב-250. ל-125 יש סבל קטנטן מאחור ומדרס שטוח וקטן מלפנים. איכות החלקים וההרכבה של צמד ה-S3 היא ברמה גבוהה והקטנועים מרגישים מוצקים, מהודקים ובנויים היטב.

קינג בוכה

ה-S3 מגלה לאט לאט את הקלפים שלו, וכשהגיע הזמן לחשוף את הקלף של התנהגות הכביש, נתקלנו בבעיה, כי המזלג הקדמי המקורי היה לקוי וגרם לפרונט לקפצץ ללא הרף. אנשי אלבר, היבואנית, היו מודעים לנושא, וכבר עבדו על פיתרון. לקח שבועיים עד שקיבלנו את הקטנוע עם המזלג התקין, ולדברי היבואן זה יהיה הסטנדרט בכל קטנועי ה-S3, כולל אלו שכבר נמכרו. ההתייחסות שלנו במבחן אם כך, היא לקטנוע עם המזלג התקין.

בעיר הפקוקה ה-S3 משתחל בקלות בזכות צידוד כידון מצוין ומרכז כובד נמוך שמקל על תמרונים צפופים. גם חיבור המצמד המיידי והאופי הרגוע של פעולת המנוע והתמסורת מוסיפים לקלילות בהתנהלות עירונית. המתלה האחורי מכויל קשה לעומת הקדמי שהוא רך יותר, ושניהם תומכים היטב את הקטנוע בפניות ובבלימות, אבל הנוחות נפגמת כאן בגלל סינון חלש של מפגעי האספלט. מהמורות גדולות מעבירות חבטה לידיים, וגם מפגעים קטנים מורגשים. תחושת ההיגוי לעומת זאת מסוננת יותר מדי, וצמיגי ה'שוואלבה' המקוריים בינוניים באיכותם ותורמים גם הם לערפול התחושה בפניות. השלדה מרגישה מוצקה ומאזנת היטב בין המתלים, וגם מורכב כבד מאחור לא מפר את האיזון ולא מעיק על ההיגוי. מחוץ לעיר היציבות הכיוונית נשמרת בצורה טובה מאוד, ואין בעיה למצות את המהירות המרבית הגבוהה כל עוד הכביש ישר. יומרות ספורטיביות לא קיימות כאן בכלל, וכל הניסיונות שלנו ללחוץ את ה-S3 בכבישים מפותלים נתקלו בחוסר שיתוף פעולה הן מצד הצמיגים והן מצד הפרונט, שלא מחזיר פידבק מהכביש. ה-S3 לא יתאים למי שמחפש ביצועים מעבר לשיוט מהיר, אבל יתגמל מאוד רוכב רגוע בעל אופי רכיבה נינוח.

סיכום

דיאלים S3 הוא קטנוע שכאילו נתפר על פי מידות השוק הישראלי. הוא חזק ומהיר, שימושי מאוד, וגם נוח, מרווח ובעל גימור מצוין. יש לו את הלוק האוריינטלי הנכון ויש לו רשימת אבזור מנצחת שגולת הכותרת שלה היא היעדר הצורך בשימוש במפתח. ה-S3 מחזיק בתג מחיר אטרקטיבי ביחס למתחרים וביבואן עם גב חזק שמציע דילים טובים וטרייד-אין מפתה. הקלפים היותר חלשים שלו נמצאים בהתנהגות הדינמית הלא מבריקה, בתמסורת עצלה ובנוחות לקויה כאשר הכביש משובש. החבילה שמתגבשת מכלל התכונות האלה אמנם אינה אחידה, אבל יש בה אופי מאוד ברור שמכוון לרכיבה רגועה, אז ה-S3 במיטבו, והתמורה שהוא נותן למחירו היא טובה מאוד.

טבלת ציונים

מפרט טכני