ב.מ.וו C600 'ספורט' מול ימאהה טימקס 530 במבחן השוואתי (2012)

בוחנים נוספים: אסף זומר, אייל פרדר, אביעד אברהמי

פעם היה הבדל ברור בין אופנוע לקטנוע. עד היום המילה 'אופנוע' משדרת למוח תמונה של גבר-גבר מסוקס שרוכב אל השקיעה על מפלצת ברזל רועמת, לעומת 'קטנוע' שהיא מילה די מבאסת. אין בה שום חשק או הילה, וכל כולה משדרת חסכנות, יעילות ושעמום מוטורי צרוף. המושג 'קטנוע-על' בכלל נשמע אוקסימורון; כמו סיגריה בריאה או פוליטיקאי ישר.

כדאי אם כן קודם כל להגדיר לעצמנו מהו בכלל קטנוע-על ומה אנחנו מצפים ממנו. קטנוע-על הוא מוצר דו-גלגלי שפניו אל העתיד. העתיד הזה כולל צפיפות עירונית גדולה ונרחבת וקהל רוכבים מבוגר ומפונק יותר מאשר בעבר. הדרישה היא לכלי רכב יעיל, נוח, מעוצב, שימושי ובעל ביצועים טובים, שיספק לנו פינוקים וטכנולוגיה מתקדמת וגם ידבר אל הבטן ואל הרגש שלנו. אנחנו מצפים ממנו שבעיר הוא יהיה קטנוע, בדרך לעבודה יפנק כמו אוטו, ובסוף השבוע יהפוך לאופנוע ספורט אם בא לנו להתחרע או לקרוזר שיוט ארוך טווח אם בא לנו לטייל בזוג. בקיצור, סוג של רובוטריק. בשנות ה-90 זה היה נשמע כמו פנטזיה הזויה. היום זו מציאות דו-גלגלית שלהרצל שלה קוראים ימאהה טימקס. הנישה שייסד הטימקס הפכה למיין-סטרים, והיצרנים הגדולים כבר לא יכולים להרשות לעצמם להשאיר אותו בודד בצמרת. כולם רוצים חלק מהעוגה הזו.

היום עומד הטימקס למבחן מול המתחרה הכי מדובר שלו. ב.מ.וו, הענקית הבווארית המתחדשת, מתכננת כבר הרבה זמן לקבוע רף חדש לסגמנט העל של מה שאנחנו עדיין מגדירים כ'קטנוע'.  השנה היא שחררה סוף סוף לשוק את שני המתמודדים שלה, כשאחד מהם, ה-C600 'ספורט', מכוון בכינון ישיר אל כיסאו של המלך הוותיק.

ימאהה טימקס 530

לפני קצת יותר מעשר שנים נולד הטימקס 500 והיה לקטנוע העל הראשון. הוא הפך למותג מרגע לידתו והתיישב מיד על הצמרת של עץ הקטנועים. עשר שנים הוא המלך הבלתי מעורער, יושב לו על הענף הכי גבוה בגופיה וכפכפים (כמו חלק מהרוכבים עליו), מפצח את שאר הקטנועים כמו גרעינים ומפזר את הקליפות שלהם גם על הראש של כמה אופנועים אמיתיים. לא שלא היו לו מתחרים, אבל תמיד היה טימקס והיו את כל השאר.

טימקס הוא קטנוע מופלא. הוא לא מושלם, אולי כי אין דבר כזה, אבל הקומפלט כולו שווה הרבה יותר מסך חלקיו או משקלול כל תכונותיו. הטימקס מצטיין בשטח העירוני הצפוף, מרגיש מעולה בכביש המהיר, כיפי ומהנה בפיתולים וגם עושה רושם על השכנים והחברים. הוא נוח ומרווח, ידידותי ונעים לרכיבה, חזק, חלק, מוצק, מגומר היטב ומעוצב למופת. יש לו גם סאונד מגניב, ואפשר להמשיך את הרשימה הזו עוד ועוד, אבל רק כשרוכבים עליו אפשר להרגיש כמה באמת הוא טוב. אני מוכן לחתום שאצל כל אחת מיצרניות הדו"ג הגדולות יש איזה חדר בו עומדים מהנדסים מתוסכלים סביב טימקס מפורק לחלקיו, ומחפשים את הקופסה שמכילה את האופי ואת הקסם שלו.

השנה, לקראת כניסתם של מתחרים חדשים ומודרניים לשוק הזה, חידשה ימאהה את הטימקס והעבירה אותו שלב נוסף באבולוציה שלו. הטימקס 530 מושחז ומלוטש יותר מאי פעם, וקובע רף חדש וגבוה לקטגוריה. השווינו לא מזמן בין הטימקס 530 החדש לבין האינטגרה הייחודי של הונדה, ונוכחנו שלא פשוט להדיח את המלך מכיסאו. האינטגרה המצוין אמנם מביט לטימקס בלבן של הפנס הקדמי, אבל החבילה שהוא מספק נחותה מעט מזו של הימאהה.

ב.מ.וו C600 ספורט

ב.מ.וו מזוהה מאז ומתמיד עם מכוניות יוקרה ואופנועי חלומות. קטנועים? לא תודה, ואל תזכירו לנו בבקשה את ה-C1 המוזר עם הגג. בשנים האחרונות מחדשת ב.מ.וו  את פניה, עושה אנטי-אייג'ינג לתדמית המבוגרת ומרחיבה את ליין הדגמים והמותגים. סדרה C החדשה כוללת  צמד קטנועים שחולקים את אותה המכאניקה. ה-C650GT מיועד לכבוש את שוק קטנועי היוקרה-תיור-מנהלים, וה-C600 ספורט מכוון ישירות אל הטימקס. אלו קטנועים גדולים, חזקים, מתוחכמים ומרשימים. ב.מ.וו עשתה מאמץ טכנולוגי גדול כדי לדלג מעל הרבה שלבים של אבולוציה קטנועית ולהגיע ישירות אל ראש הפירמידה. משימה שהייתה יכולה להיחשב יומרנית מדי, אם לא הייתה באה מצד ענק טכנולוגי עתיר מוניטין כמו ב.מ.וו.

ב.מ.וו ציידה את ה-C600 בכמה קלפים חזקים שנותנים לו יתרון התחלתי לא מבוטל בעימות מול הטימקס. עם 647 סמ"ק ו-60 כ"ס הוא חזק יותר בכ-25 אחוזים, ועם הפטנט הגאוני של תא האחסון האלסטי הוא מציע גם שימושיות עדיפה. יש לו מחשב דרך ועוד כמה פיצ'רים מעניינים וייחודיים שנמנה אותם בהמשך, כי עכשיו הקטנועים מחכים לנו בחניה ואנחנו כבר מתים מסקרנות לדעת האם ה-C600 באמת מצליח לתת בראש לטימקס הוותיק.

בעיני המתבונן

העיצוב של הטימקס נראה כמו שריר רב שכבתי, עם קווים הרמוניים וזורמים, מוקפד עד הפרטים הקטנים ביותר. הב.מ.וו לידו נראה אוורירי וספורטיבי יותר, ובעיקר שונה. הזרוע החד-צדית משאירה את הגלגל האחורי חשוף ונקי מצידו הימני, וזה מרשים מאוד אבל גם מדגיש את העובדה הקטנועית שקוטר הגלגל קטן יחסית. העיצוב של הטימקס הרבה יותר מוכר ואי אפשר לטעות בזיהוי שלו. השוטר האופנוען בצומת אחיהוד מזהה אותו מקילומטר, עוצר את התנועה ומורה לנו לעצור בשוליים. בלי להתנצל מסביר לנו השוטר שלתדמית העבריינית שדבקה בטימקס יש כיסוי במציאות, והוא עוצר כל אחד כזה לבדיקה, אבל אנחנו חושדים שהוא בעיקר רצה להציץ בב.מ.וו החדש והלא מוכר. העיצוב השונה יחד עם סמל הפרופלור הכחול-לבן עושים את שלהם, והבייבי-בימר מושך הרבה תשומת לב והתעניינות.

בעיר

עם ההתנעה נשמע ההבדל הראשון בין שני הכלים. הטימקס מגרגר חרישית את הצליל הצפוף האופייני, והב.מ.וו רועם חזק ולא סימטרי. ה-C600 שבחנו מצויד במערכת פליטה משופרת מתוצרת אקרפוביץ', מה שמשפר לו את הסאונד ואת הפיגורה, אבל גם כרוך בתשלום נוסף. הציוד המקורי שקט יותר ומרשים פחות. יצאנו לתנועה הצפופה והמיוזעת של רחוב המסגר, ומיד שמנו לב לכך שה-C600 דורש הרבה יותר גז כדי לזוז מהמקום. לווריאטור שלו לוקח שנייה וחצי כדי להבין מה רוצים ממנו, ובזמן הזה הטימקס לא מהסס ומראה לו את הזנב. התפעול של הטימקס חלק ומדויק באופן מעורר התפעלות והחיבור בין המנוע לתמסורת הוא לא פחות ממושלם. ה-C600 מרגיש לידו גס, עצל וכבד בכל מה שקשור לזינוק ולהתנהלות במהירות עירונית נמוכה, וצריך פשוט לשים את זה על השולחן – התמסורת של הב.מ.וו C600 מבאסת ומאכזבת כשנדרשת פעולה עדינה ומדויקת. הסמל היוקרתי מעורר ציפייה להרבה יותר, וזה בולט שבעתיים בהשוואה לטימקס.

המבנה של שני הקטנועים צר מספיק, וצידוד הכידון שלהם מצוין, כך שניתן להשתחל איתם בעיר ובפקקים הצפופים בלי שום בעיה. המראות שלהם מספקות שדה ראיה מעולה, אך אלו של הב.מ.וו עדיפות בגלל המיקום הגבוה יותר שמאפשר מעבר חופשי יותר בין המכוניות. המתלים של השניים עושים עבודה מצוינת בעיר, בולעים את הבורות והמהמורות ותומכים היטב בשינויי כיוון מהירים ובכל סוגי הפניות. הבלמים מצוינים גם הם ומגובים ב-ABS בטיחותי ויעיל. אצל הב.מ.וו זיהינו מערכת שלא מופיעה בדפי הנתונים הטכניים ותפקידה למנוע את החלקת הגלגל האחורי בפתיחת גז חזקה; מעין בקרת אחיזה. אז אם תכננתם לעשות איתו דריפטים פרחחיים בעיר –  תשכחו מזה. מחשב המנוע חותך את הכוח מיד כשהוא מזהה סחרור גלגל. הב.מ.וו גם מרגיש כבד יותר. הוא שוקל 28 ק"ג יותר, וזה בהחלט מורגש.

בכביש המהיר

כשיוצאים אל הכביש המהיר לוקח לב.מ.וו שתי שניות כדי להגיע לתחום בו יש למנוע דיבור טוב עם התמסורת, ואז הוא פשוט מפרק לטימקס את הצורה ופותח עליו פער משמעותי. הוא טס קדימה חזק ולינארי עד למהירות המרבית, שם הוא מנתק את ההצתה בדייקנות יקית בדיוק בסוף הסקאלה, על הקו של ה-180. הטימקס סוגר את הבסטה כמה קמ"ש קודם, על 175 בערך, וגם לוקח לו יותר זמן להגיע לשם. הב.מ.וו גם עדיף בכל מה שקשור לתאוצות הביניים, לא מפליא נוכח יתרון הנפח וההספק, וזה מקנה לו יתרון בתנועה בינעירונית מהירה.

כוח מנוע הוא גורם חשוב, אבל לא מכריע. ראינו כבר כמה קטנועים שריריים יותר מהטימקס שמכלול תכונותיהם הדינמיות נחות בשורה התחתונה. הטימקס משייט מהר וחזק בצורה מספקת לטעמנו, לכן לקחנו את השניים לכמה כבישים מפותלים וסלולים היטב, כאלה שבהם רוכב מיומן יוכל לגלות את מגבלות הכלי עליו הוא רוכב ורוכב פחות מיומן יגלה קודם את המגבלות שלו עצמו.

אסף, הבוחן הספורטיבי שלנו שרוכב בקווים מדויקים ומהירים מאוד, גילה די מהר את המגבלות של הטימקס. "ההיגוי הזריז שלו הופך לזריז מדי לקראת הקצה ומקשה על תיקוני היגוי קטנים תוך כדי הטיה. אז אתה מבין שאתה רוכב על קטנוע, לעומת הב.מ.וו שהפתיע עם התנהגות שממש מזכירה אופנוע". גם מרווח ההטיה של הטימקס קטן יותר מזה של הב.מ.וו, וזה לא שאין לו מספיק מרווח, אלא של-C600 יש מרווח הטיה כמעט אינסופי. אבל לא הכל דבש. מיצוי היכולת הגבוהה של הב.מ.וו C600 דורש הרבה ניסיון שיחפה על העובדה שהפרונט שלו מעלים את המידע לגבי מה שקורה עם הצמיג הקדמי, למרות המזלג ההפוך המרשים. רוכב פחות מיומן יכול פשוט לתפוס פחד, לתרגם את חוסר התחושה להרגשה של חוסר אחיזה, ולהרחיב את קו הפנייה למרות שעדיין לא הגיע לקצה גבול היכולת. עם הטימקס זה לא קורה. גם אצלו אין הרבה תחושה לגבי מה שקורה שם למטה, אבל הרוכב הממוצע יקבל ממנו יותר שיתוף פעולה ובטחון. החבילה שלו אולי קצת יותר קטנה, אבל גם יותר אחידה וידידותית.

ביום יום

מעצם הגדרתם כקטנועים, הצמד הזה צריך גם לפנק אותנו בשימוש יומיומי של נסיעות שגרתיות לעבודה, לסידורים ובילויים. שני הקטנועים מרווחים ונוחים מאוד, בסולו וגם בהרכבה. המושב של ה-C600 מעט יותר רך ומפנק. בטימקס תנוחת הרכיבה מאלצת רכינה קלה קדימה, ואילו על הב.מ.וו יושבים זקוף יותר. מרווח הרגליים בשניהם גדול ומספק וההבדלים ביניהם קטנים ונתונים להעדפה אישית.

כשמרימים את המושב מתגלה תא מטען מכובד בשני הקטנועים. בטימקס נכנסת בקלות קסדה מלאה, ויש עוד מקום לכמה דברים קטנים. גם ב-C600 יש תא מטען דומה שמכיל קסדה מלאה, אבל כאן מתגלה הפתעה מבריקה – בחלק האחורי של תא המטען  יש פתח עם כיסוי חזק וגמיש שיורד כלפי מטה לכיוון הגלגל האחורי, והפתיחה שלו מאפשרת אחסון של קסדה מלאה נוספת (בזמן חניה בלבד). עוד הברקה של ב.מ.וו היא תפעול בלם החניה על ידי רגלית הצד. זה פטנט נוח מאוד וגאוני בפשטותו, רק חבל שברגלית האמצע קצת פקששו והשימוש בה דורש הפעלת יותר מדי כוח. האיכות הכללית טובה מאוד בסך הכל, אבל בנוסף לג'ק המרכזי יש עוד כמה פינות לא סגורות, כמו תכנון לקוי של מכסה פתח התדלוק, תפעול סוויץ' לא חלק ומכסי תאי אחסון קדמיים שמרגישים די זולים. בטימקס אין פינות כאלה והכל מרגיש מושקע ומתוקתק.

לוח המחוונים בשני הקטנועים עשיר ומספק את כל המידע הדרוש, כולל תצרוכת דלק ממוצעת ורגעית, מדי מרחק מתאפסים ומד טמפרטורה חיצונית. בב.מ.וו יש לחצן 'אינפו' נוח למעבר בין הפונקציות, אבל הצג הדיגיטלי די עמוס ומבולגן וחיווי הסל"ד קטן ולא נוח לקריאה. פיצ'ר חמוד נוסף שיש לב.מ.וו הוא כיבוי איתות אוטומטי. המחשב מזהה שביצענו את הפניה ודואג לכבות את האיתות אחרי כ-20 שניות. צריכת הדלק של הב.מ.וו במהלך המבחן נעה בין 18 ל-19 ק"מ לליטר, והטימקס היה צמא קצת יותר ועשה בין 17 ל-18 ק"מ על אותה כמות של בנזין.

טיפולים שגרתיים נעשים בטימקס כל 5,000 ק"מ, והעלות המצטברת עד 40 אלף ק"מ קרובה ל-13 אלף שקלים יקרים מאוד. בב.מ.וו קצת יותר רחמנים וה-C600 יכנס למוסך רק פעם בעשרת אלפים ק"מ והחשבון המצטבר לאותם 40 אלף ק"מ יגיע לכ-9,300 ש"ח. גם מחיר הקנייה שלהם נמצא בליגת העל. 75 אלף שקל עולה הטימקס ועבור הב.מ.וו תצטרכו להגדיל בקרוב לשלושת אלפים ש"ח נוספים, וזה עוד לפני שדיברנו על תוספות מפתות שמוצעות בשפע, כמו חבילת 'היי-ליין' שמוצעת בב.מ.וו וכוללת תאורת לד לאור יום, מאותתי לדים, תצוגת לחץ אוויר בגלגלים וחימום מושב וידיות. כמה עולה? תשעת אלפים שקל לפני הנחה, אבל אל תסגרו את הארנק לפני שסיימתם לדפדף בקטלוג שמציע גם מערכת פליטה משופרת, סט ארגזים ועוד פינוקים שונים. לטימקס יש שוק אפטר-מרקט עשיר, ובמקרה שלו רצוי להוסיף גם ביטוח מקיף, כי ל'חבר'ה הטובים' יש נטייה לאמץ לעצמם את הקטנועים האלה.

הולכים לבחירות

הטימקס הוא קטנוע כמעט מושלם, והב.מ.וו C600 ספורט הוא פצצה של קטנוע שנותן לו פייט צמוד וראוי. בכמה פרמטרים הוא עולה על הטימקס ובכמה מהם הוא נחות ממנו – וזה בדיוק ההבדל ביניהם. הטימקס מחבר את כל התכונות שלו לחבילה אחת אחידה, מלוטשת ומבריקה, והוא סגור על עצמו לגמרי מכל הכיוונים. הב.מ.וו עדיין לא שם. יש לו מקצה שיפורים לעשות בתחום הגימור, באופי פעולת המנוע והתמסורת, וללטש גם את מעטפת הביצועים הגבוהה שלו. בינינו, גם דיאטה קטנה לא תזיק לו. אחרי ארבעה ימים של מבחן, לא היה ספק לאף אחד מארבעת הבוחנים. בשורה התחתונה הטימקס הוא קטנוע טוב יותר והוא המנצח של המבחן.

מפרטים טכניים

עלויות טיפולים

* המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.