סאן יאנג ג'וימקס 300 מול קימקו דאונטאון 300 במבחן השוואתי

בשנים האחרונות תופסים קטנועי 300 סמ"ק את מקומם של קטנועי ה-250 בקטגוריית הביניים. ברוב המקרים תוספת ההספק והביצועים קטנה, ולרוב גם נפח המנוע הוא משהו באמצע הדרך בין 250 ל-300. סיבה אחת לתהליך הזה הן תקנות זיהום האוויר והרעש שמחמירות משנה לשנה וכופות על היצרנים 'לחנוק' את המנועים. הנפח הנוסף בא לפצות על כך. הקדמה הטכנולוגית ודרישות השוק ליכולות דינמיות גבוהות גורמות לקטנועי אמצע הדרך להיות גדולים וכבדים יותר מבעבר, וגם כאן הפתרון הזול לפצות על כך הוא להגדיל מעט את נפח המנוע. גורם נוסף הוא הדרישה למהירות מרבית גבוהה שתאפשר יכולת בינעירונית בטוחה יותר. כל זה ממש לא מעניין את 'משרתי הציבור' במשרדי הממשלה, ובטח שלא מזיז לפקידוני חברות הביטוח. מעט הסמ"קים הנוספים האלה שולחים את קטנועי ה-300 אל קטגוריית ביטוח החובה הבלתי מוגבלת והיקרה יותר בכאלף שקל לשנה.

בשוק המקומי שלנו מוטל על קטנועי ה-300 להצדיק את הקנס בביטוח החובה ולספק גם איזשהו ערך מוסף אמיתי מעבר למה שמקובל בקטגוריית ה-250 שעדיין חיה ובועטת אצלנו. חלק מקטנועי ה-250 האלה הם דגמים חדשים שמיוצרים בגרסאות מיוחדות עבור שווקים מפגרים כשלנו, כמו קימקו ג'י-דינק וסאן יאנג ג'וימקס 250 החדש, וחלקם דגמים ישנים שממשיכים להימכר כאן כבעבר, כמו ג'וימקס 250 מדור קודם ופיאג'ו איקסאבו.

קשר משפחתי

קימקו דאונטאון הוא קטנוע ה-300 הפופולרי ביותר בקטגוריה ונמכר כאן מאז 2009. הדאונטאון 300 שייך לדור החדש של קטנועי קימקו, ולמנוע שלו יש 300 סמ"ק אמיתיים שמספקים 32.8 כ"ס מרשימים, ממש כמו קטנועי ה-400. החל מ-2010 יש לדאונטאון שתי גרסאות, עם ABS ובלי, והפרש המחיר ביניהן עמד עד עתה על כשלושת אלפים שקל. מ-2013 מיובא הדאונטאון 300 בגרסת ABS בלבד, והמחיר שהוזל עומד כעת על 28,760 ש"ח.

מזה מספר חודשים נמכר כאן הג'וימקס 300 החדש, עם מנוע בנפח 278 סמ"ק והספק מוצהר של 29 כ"ס. בחנו את הג'וימקס החדש לא מזמן בגרסת ה-250 שלו, הופתענו מאיכותו ומהבגרות ההנדסית שלו – והוא זכה אצלנו בתואר קטנוע ה-250 הטוב ביותר, כשהביס במבחן השוואתי את הפיאג'ו איקסאבו. הג'וימקס 300 מציע מנוע מתקדם יותר מזה של ה-250, עם הספק מרבי גבוה יותר בכ-25% ועם תג מחיר גבוה יותר, שעומד על כ-29 אלף ש'ח.

בסאן-יאנג, שהוא היצרן השני בגודלו בטייוואן (אחרי קימקו), הרשו לעצמם להמתין כמה שנים ולתת לקימקו להתגלח ראשונים על שוק קטנועי ה-300 סמ"ק. הדאונטאון המוצלח עמד נגד עיניהם, מן הסתם, כשפיתחו את הג'וימקס החדש, ואפשר לראות סימנים לכך בעיצוב הדופן האחורית, ובכלל בדמיון הכללי בין שני הקטנועים. במהלך המבחן קרה לא פעם שבמבט חטוף מהצד התקשינו להבחין מיד מי הוא מי. במהלך הרכיבה, לעומת זאת, לא היה צריך בכלל לחשוב על כך. ההבדלים בין שני הקטנועים מוחשיים וברורים.

תאומים טייוואנים

תנוחת הישיבה על שני הקטנועים מרווחת למדי, כשהג'וימקס מפנק עם ריפוד רך וממד רוחב צר יותר מזה של הקימקו. המושב של הדאונטאון רחב יותר, אבל הריפוד שלו דק וכיפת הפלסטיק שמתחתיו מורגשת. גם המתלים של הדאונטאון מכוילים קשיח יותר מאלה של הג'וימקס, והרכיבה עליו קופצנית יותר. בסעיף הנוחות יש יתרון חד משמעי לסאן יאנג, והג'וימקס הוא קטנוע יותר מפנק ונוח לרכיבה.

לשני המתמודדים יש תא מטען מאוד מרווח תחת המושב, ובשניהם ניתן להכניס בקלות קסדה מלאה ונותר עוד מספיק מקום למעיל או לתיק בינוני. פתיחת המושב נעשית בצורה שגרתית דרך הסוויץ', כשבג'וימקס יש גם כפתור חשמלי בנוסף. בתא הכפפות הקטן שבחזית נמצא אצל השניים שקע 12 וולט לטעינת סלולרי וכד', ובג'וימקס יש לצידו גם שקע USB שימושי. מכאן מתפצלות דרכיהם של השניים; הדאונטאון מוסיף לסעיף השימושיות גם וו תליה יעיל בחזית וסבל מובנה מאחור, ואילו הג'וימקס מעדיף את אגף הפינוקים והרושם ומשקיע במאותתי לד מובנים במראות, במשענת גב למורכב, ובריסי לד-אור-יום ופנסי ערפל בחזית.

המראות המדוגמות של הג'וימקס מאכזבות מאוד עם שדה הראיה העלוב שהן מספקות, וגם המיקום והגובה שלהן מפריע במעבר בתנועה צפופה. לדאונטאון יש מראות כידון שגרתיות, אבל איכותיות ועם שדה ראיה מצוין. בהרכבה יש עדיפות לג'וימקס בזכות רגליות מורכב נשלפות ומשענת יעילה. בדאונטאון מושב המורכב אמנם רחב מאד, אבל הידיות פחות נוחות לאחיזה, והתמיכה של מדרסי הרגליים בנעלי המורכב לא כל כך טובה. מיגון הרוח בשני הכלים יעיל למדי ועושה עבודה טובה, ללא מערבולות אוויר מטלטלות קסדה.

עד עתה נוכחנו שהג'וימקס מעודן ומפנק יותר ואילו הדאונטאון הקשוח והנוקשה כבר מרגיש חצי דור אחורה. התחושה הזו מתחזקת למראה לוח המחוונים הנאה והקריא יותר של הג'וימקס לעומת זה המיושן יותר של הדאונטאון. תפעול לחצני הצג הדיגיטלי בקימקו פשוט גרוע ומעצבן, בעוד שבסאן-יאנג העסק עובד טוב ונעים יותר. קצת מוזר שבצג הנאה של הג'וימקס יש רק מד מרחק מתאפס יחיד ולא שניים כמו בקימקו ובעוד קטנועים עם צג דומה. נקודה נוספת שראויה לציון היא איכות החומרים וההרכבה של הקטנועים האלה. שני היצרנים הטייוואנים עשו צעד גדול קדימה מהבחינה הזו וצמצמו מאד את הפער בינם לבין המתחרים מיפן ומאירופה.

היפה והחיה

עם ההתנעה והתחלת הנסיעה ממשיך להתגבש הרושם שהג'וימקס הוא המעודן והמפנק בין השניים, ואילו הדאונטאון קשוח ועצבני, וגם מרגיש מסורבל וכבד יותר, למרות שבפועל הוא דווקא קל יותר מהג'וימקס בכחמישה ק"ג. הדאונטאון מווברץ חזק והזינוק שלו גס ורועד אם אנחנו לא עדינים על המצערת, ואילו אצל הג'וימקס הכל הולך רך ונעים כאילו מרחו הרבה חמאה על הלחם. הג'וימקס מרגיש אפילו די חזק, עד ש… הקימקו מחליט לפתוח גז. באותו רגע קורים שני דברים; הדאונטאון עף קדימה ומשאיר לג'וימקס הרבה אבק למלא בו את מסנן האוויר שלו, והרוכב שעל הג'וימקס מציץ למטה ואחורה כדי לוודא שעל דופן הקטנוע שלו באמת כתוב "300" ולא "250" או "125".

כשרוכבים על הג'וימקס בתנועה עירונית, הכל נפלא וזורם חלק. המנוע חזק ונעים, התמסורת מצוינת, הנוחות טובה מאוד, והפינוקים חביבים. הפוזה שלו טובה, התאורה מרובעת הפנסים מרשימה וההרגשה היא כמו של דוגמנית מסלול בביקיני מדוגם. הכל כל כך טוב ויפה, שמיד מתעוררת בנו התהייה בשביל מה צריך את זה אם יש לנו את אותו הדבר ב-250 ובמחיר זול יותר.

כשעוברים אל הקימקו ומספרים לו על מסלול הדוגמנות של הג'וימקס, הוא שומע רק את המילה 'מסלול' ומתחיל לרוץ. השהיית הווריאטור שלו קצרצרה, הסל"ד עולה מהר וכך גם המהירות. יחידת ההנעה חזקה וזריזה, עם יחס העברה סופי קצר, ורק תנוחת הישיבה מזכירה יותר מושב-נהג של אוטובוס. אוטובוס ספורטיבי. הדאונטאון 300 מפתה לרכיבה עירונית חוליגנית עם הרבה גז וברקס, ואז הוא במיטבו. השלדה הקשיחה והבולמים הנוקשים תומכים היטב בכל תמרון ופנייה, והבלמים מצוינים ומגובים במערכת ABS יעילה ומשרת ביטחון. בג'וימקס אין ABS, גם לא כאופציה, והוא מסתפק במערכת בלימה משולבת, טובה מאוד לכשעצמה. הצמיגים של הקימקו רחבים יותר מאלה של הג'וימקס, ואצל שניהם אלה אותם צמיגים בינוניים מינוס מסוג מקסיס-פרו. מעניין שהאיכות הנמוכה של הצמיגים, שהייתה כצפוי די מבאסת על הג'וימקס,  דווקא עודדה אותנו להשתעשע עם הקימקו בדריפטים קטנים כשבא לנו. מה שיותר מעניין זה שמסתבר שהקימקו דאונטאון 300 הוא קטנוע עם אופי. הוא גס ונוקשה, והמושב שלו לא כל כך נוח, אבל הוא מדרבן להשתעשע איתו וגם מתגמל בהתאם, דבר שממש אי אפשר להגיד על הג'וימקס.

כשיוצאים מתחומי העיר אל הכביש המהיר ממשיך הדאונטאון להפגין שרירים ומתרחק בעקביות מהג'וימקס. גם תאוצות הביניים שלו חזקות משמעותית, וההרגשה היא שהוא הרבה יותר חזק ומגיב. המהירות המרבית של שני הקטנועים די דומה, קרוב ל-150 על מדי המהירות, אבל בג'וימקס זיוף הספידומטר גדול יותר, ובפועל הוא מעט יותר אטי. אם בעיר הג'וימקס הסתובב לנו כמו דוגמנית – אז גם מחוץ לעיר הוא מעדיף כבישי לימוזינה סלולים היטב. כשלוחצים אותו בפניות במהירות גבוהה, מסתבר שמקו הביקיני המוקפד צצות להן כמה שערות סוררות. חבילת השלדה-מתלים שכל כך התפעלנו ממנה בדגם ה-250, קטנה טיפה על ה-300, והוא כבר מתחיל להתנדנד לקראת הקצה, מה שבולט במיוחד בהשוואה לדאונטאון הקשוח.

הדאונטאון מפגין אחיזת כביש ויציבות מרשימים, למושב הקשה אפשר להתרגל, וגם אם פה ושם בורחת לו ביצה שעירה מתחתוני הבוקסר שלו – בצורת דריפט קטן או חיכוך רגלית באספלט, זה בעיקר משעשע ולא ממש מלחיץ. בקיצור, מין גבר-גבר שכזה. לסיכום נציין ששני המנועים מרגישים חלקים ולא מאד מאומצים גם בסל"ד מקסימלי לאורך זמן, ובתחנת הדלק המשיך הג'וימקס להיות עדין ומתחשב יותר עם צריכה של 25.4 ק"מ/ל' לעומת 23 בדאונטאון. נסייג כרגיל שזוהי צריכת דלק בתנאי מבחן קשים שכוללים הרבה גז פתוח לרווחה וגם הרבה ק"מ בהרכבה, כך שבשימוש שגרתי ורגוע גם צריכת הדלק תהיה טובה יותר.

קחי אותו, שרון

סאן יאנג ג'וימקס 300 הוא קטנוע מצוין. הבעיה העיקרית שלו היא אחיו הקטן שמציע חבילה כמעט זהה במחיר קנייה זול יותר ומבלי לשלם קנס בביטוח החובה. אמנם יש לו יתרון של כוח מנוע על ה-250, אבל אין בכך לדעתנו מספיק ערך מוסף, ואולי ההיפך – מעט האקסטרה כוח הזה חושף את גבולות היכולת של השלדה והמתלים, ואפילו פוגם בשלמות החבילה שלו.

קימקו דאונטאון 300 הוא קטנוע נוקשה, מחוספס וחזק. הוא מציע חבילה של התנהגות כביש טובה מאד יחד עם כוח מנוע חזק משמעותית מהמקובל בקטגוריית הביניים, ויש לו אופי שמשדל לרכב עליו חזק ומהר. המכלול כולו בנוי איכותי ומוצק, ויש לו מוניטין של עמידות ואמינות טובים שהתבססו במשך ארבע השנים בהן הוא נמכר כאן. הדאונטאון לא מפנק ונעים כמו הג'וימקס, אבל בהחלט נותן תמורה דינמית הוגנת לנוקשות המתלים ולגסות הפעולה. הוא מהנה יותר לרכיבה עליו, ובעיקר מציע ערך מוסף משמעותי לעומת קטנועי ה-250 או הג'וימקס 300 המתחרה. לכן, קימקו דאונטאון 300 הוא המנצח הברור של המבחן הזה.

מפרטים טכניים