צילום: בני דויטש

בוחנים נוספים: אלי לייבנר, דורית נבו, הילה פנלון, זהר לוקסנבורג, מוניק אורבי, נמרוד ארמן

הקטנועים של קטגוריית הביניים הם אולי הכולבויניקים המושלמים. אלה כלי רכב זולים שנותנים פתרון מצוין של תחבורה עירונית אישית, יחד עם יכולת בינעירונית לא מבוטלת. בעבר הלא רחוק מילאו את המשבצת הזו קטנועי ה-250, אבל בשוק האירופאי, שהוא הצרכן העיקרי של הקטנועים האלה, ה-250-ים הם כבר זן נכחד. בשנים האחרונות מחליפים אותם קטנועי ה-300 סמ"ק, והסיבות לכך קשורות לקידמה טכנולוגית וסביבתית. תקנות זיהום האוויר והרעש מחמירות ו'חונקות' את המנועים, הלקוחות דורשים יותר ביצועים, ויש גם את האופנה והטכנולוגיה שגורמים לקטנועים להיות גדולים וכבדים יותר. הגדלה קלה של נפח המנוע היא הפתרון הזול והפשוט בכדי לאפשר מנוע 'נקי' מבלי לפגוע בביצועים ובבטיחות.

ביטוח? לא בטוח!

אבל כל זה ממש לא מעניין את חברות הביטוח שלנו. התאווה שלהן להרויח מאות מיליונים בשנה מהמס הזה שמכונה 'ביטוח חובה' גוברת על זכות הציבור לתחבורה בסיסית וזולה, ומעבר לכך שכל תעריפי ביטוח הדו"ג יקרים בצורה שערורייתית – מדרגות הביטוח הארכאיות מסווגות כל קטנוע בנפח 251 סמ"ק ומעלה כ'אופנוע כבד' שמשלם את התעריף המקסימלי. התוצאה היא שוק שמתנוון במקום להתפתח, וקטגוריית קטנועי ה-250 שנכחדת בעולם, זוכה אצלנו לסוג של תחיית המתים. קטנועים מיושנים נמכרים כחדשים, ואחרים מיוצרים בגרסה 'ישראלית' עם מנועי 250 במיוחד עבורנו. נכון להיום – קטגוריית קטנועי ה-250 בישראל של 2015 שוקקת חיים, ומונה לא פחות משמונה דגמים שונים.

כל הקטנועים האלה מוכרים לנו מהעבר וכבר נבחנו אצלנו לפחות פעם אחת. הפעם – בכדי לעשות סדר בקטגוריה, הוצאנו שבעה מתוכם למבחן דרכים שמטרתו לבדוק האם כוכבי העבר עדיין רלוונטיים ועומדים במבחן הזמן, והאם המתמודדים החדשים אכן מציעים משהו חדש ואטרקטיבי. הקטנוע השמיני – ג'וימקס דור קודם שעדיין נמכר במקביל לחדש, נבחן מסיבות אופרטיביות מספר ימים אחרי כל השאר. את הכתבה הזו הגדרנו יותר כסקירת שוק מאשר מבחן דרכים מעמיק, אבל למרות זאת לא עשינו הנחות. חילקנו את הקטנועים לקטגוריות משנה, ודירגנו אותם לפי בחירת הבוחנים. גם צוות הבוחנים היום אינו במתכונת המקובלת וכולל הפעם גם בוחנים אורחים – רוכבים ורוכבות מן השורה, שמייצגים את קהל היעד האופייני של הקטנועים האלה.

אבניירומספריים

ברוב דעות כמעט מוחלט התייצבו בראש הרשימה שלושה קטנועים. ימאהה ופיאג'ו מוכיחות את העליונות של יצרניות גדולות ומובילות, ולמרות השנים שעברו – הקטנועים שלהן עדיין מתגמלים ומהנים לרכיבה. האיקסאבו והאיקסמקס הציבו רף גבוה לזמנו, שסימן את הדרך ליצרנים קטנים יותר. הג'וימקס Xi החדש מיישר איתם קו, סוגר פער של דור ומוכיח שהטייוואנים כבר לגמרי שם. שלושת הקטנועים האלה מצוינים ועומדים בכל סטנדרט מודרני של ביצועים והתנהגות כביש, אבל בשלושתם בולטת היעדרה של מערכת ABS. בימאהה ופיאג'ו זה סממן של הגיל, ובסאן יאנג זה בגלל התרגיל – הג'וימקס 250 הוא דגם ש'תפור' לשוק שלנו, ובמקביל אליו משווק הג'וימקס 300 שכבר כולל ABS. רוצים בטיחות? זה יעלה לכם את דמי הביטוח!

במבחן ההשוואתי מול האיקסאבו הג'וימקס ניצח בנקודות בודדות, והאיקסאבו ניצח בזמנו את האיקסמקס המשודרג. אבל כמו במשחק 'אבן נייר ומספריים', הטורף הופך לנטרף בסיבוב אחר, וזה מה שקרה במבחן הזה. הפעם לא חיפשנו את הקצוות של מי בולם חצי מטר לפני האחרים או מי משיג עוד שלושה קמ"ש בכביש המהיר – אלא את החיבור לקטנוע כמכלול שמצליח לדבר אל רוב הבוחנים. אף אחד מהבוחנים לא העניק לג'וימקס את המקום הראשון, וזה לא בגלל שהוא עושה משהו פחות טוב מהשניים האחרים, אלא פשוט בגלל שהוא פחות מהנה לרכיבה. חסרה לו את הנשמה היתרה הזו שישנה בימאהה ובפיאג'ו שהופכת את הרכיבה עליהם לכיפית יותר. בפיאג'ו זה בעיקר המנוע הנמרץ, התמסורת החלקה והמתלים שמצליחים לשלב נוחות ותמיכה ברמה מאוד גבוהה, ובימאהה זו התנהגות הכביש המעולה, ההיגוי המדויק והעיצוב היוקרתי והמרשים. בעיר יש עדיפות לאיקסאבו בזכות המתלים והתמסורת, ובכביש המפותל יש יתרון לאיקסמקס עם קשיחות מתלים והיגוי מדויק יותר. ההעדפה ביניהם תלויה באופי השימוש ובאופי הרוכב, כשלימאהה יש יתרון גם בפוזה – הוא מעוצב מגניב ויוקרתי יותר, אבל לדעת רוב הבוחנים זה לא מצדיק פער של מעל 5,000 ש"ח במחיר. הסעיף הזה הכריע סופית את הכף לטובת הפיאג'ו איקסאבו שלוקח את המקום הראשון. הג'וימקס Xi לא מספיק מבריק ולא מספיק זול בכדי להתעלות מעל האיקסמקס, והוא ממוקם אחריו במקום השלישי.

משלוש יוצא אחד

בין חמשת הקטנועים הנותרים בלטו במיוחד שניים – הקימקו ג'ידינק והדיאלים S3. הג'ידינק הוא אחד מקטנועי הביניים של היצרן הטייוואני הגדול, מחליף את הגרנד דינק המיושן, וגרסת ה-250 שלו מיוצרת במיוחד עבור השוק הישראלי, כשבעולם הוא משווק בנפחי 125 ו-300 בלבד. ה-S3 הוא קטנוע הדגל של היצרן הקוריאני הוותיק, שנכנס לשוק שלנו לפני כשנתיים עם שיווק אגרסיבי ומושקע.

הג'ידינק הוא סוג של טנדרון על שני גלגלים, בעיקר בגלל המדרס השטוח והרחב שמשמש כמשטח העמסה יעיל. הוא הקטן והקל מבין כל שמונת הקטנועים, המושב שלו נמוך, וההתנהלות העירונית איתו קלילה ברמה של קטנוע 125. המנוע שלו נמרץ, התמסורת מגיבה בזריזות מיידית לכל משיכת מצערת, והמתלים מספקים נוחות טובה מאוד מבלי להיות רכים ורופסים. מחוץ לעיר יש לו מספיק כוח ומהירות בכדי לא להיות מוגבל ברכיבה לכל טווח.

הדיאלים S3 מכוון גבוה יותר מאשר הג'ידינק, והוא מציע אלטרנטיבת 'מנהלים' זולה ומתגמלת. הוא מרווח מאוד במדרס הרגליים, ומספיק נמוך בכדי להתאים ולהשרות בטחון על רוכבים נמוכים או מתחילים. המנוע שלו חזק ונמרץ, התמסורת עושה עבודה מצוינת, הבלמים חזקים ומתפקדים מצוין, ומה שפוגם בחבילה הדינמית הוא המתלה הקדמי שמציק בעיר עם כושר ספיגת מהמורות לקוי. מחוץ לעיר הוא מהיר ונוח, יש בו שפע של פינוקים כמו מפתח אלחוטי ופתיחת מושב חשמלית. סל ההטבות שנותן היבואן מוזיל את המחיר הריאלי שלו לסביבות ה-21 אלף שקל, וזה עוד לפני שמחשבים את תנאי הטרייד-אין המפתים. הדיאלים זכה להערכה ואהדה מצד הבוחנים, אבל בסיכום הכללי הוא איבד כמה נקודות בגלל המתלה הקדמי, והוא ממוקם אצלנו במקום החמישי אחרי הקימקו ג'ידינק.

את השלישייה של מעמד הביניים משלים עוד ג'וימקס אחד, אבל מדור קודם. הג'וימקס 'המקורי' עבר שדרוג ב-2009, וממשיך להימכר עד היום כמעט ללא שינוי. הוא קטנוע טוב מאוד בסך הכל, אבל הגיל שלו מורגש, בעיקר בסעיף של התנהגות הכביש. שלדה גמישה ומתלים רכים אפיינו את הדור הקודם, והג'וימקס עדיין שם. הוא יכול לתת מענה מצוין לרוכב רגוע ושמרן שרוצה משהו מוכר, ובסך הכל הוא נותן תמורה טובה למחיר. במבחן עצמו הוא כאמור לא השתתף אלא נבחן לחוד, אבל הג'ידינק מתעלה עליו כחבילה שלמה וממוקדת יותר, והדיאלים נותן תמורה לא פחות טובה, ויחד עם שקלול ההטבות שמעניק היבואן – יש לו יתרון משמעותי במחיר. הדירוג שלנו מציב את הסאן יאנג ג'וימקס הישן במקום השישי מבין שמונת הקטנועים.

זוג או פרט

בתחתית הדירוג שלנו, גם כאן ברוב מוחלט של הבוחנים, נמצאים שני הקטנועים הנותרים. ה-TGB איקסמושן הרגיש לכולם מיושן ולא מתגמל. על הנייר יש לו את כל הנתונים להתברג בין שלושת הקטנועים שבאמצע, אבל השילוב של כל הנתונים האלה לקטנוע שלם לא כל כך עובד. ההיגוי מעורפל מאוד למרות קוטר הגלגלים הגדול יחסית, והתנהגות הכביש פחות טובה מזו של הג'וימקס הישן, למרות מתלים קשיחים יותר. את חוסר שביעות הרצון של הבוחנים חותם תג מחיר גבוה ללא שום הצדקה, וזה גם מה שמוביל אותו למקום השמיני והאחרון במבחן הזה, למרות שבסך הכל הוא קטנוע טוב יותר מהקיוואיי סילברבלייד שתופס אצלנו את המקום השביעי.

הסילברבלייד הוא דגם 250 ראשון של קיוואיי, ואפשר להגיד עליו בעיקר שני דברים. הראשון, שהוא לא ממש בשל – יש בו כמה תכונות שחייבות להשתפר בכדי למקם אותו כשווה בין שאר הקטנועים כאן. הנקודה השנייה היא שבכל זאת יש בו כמה תכונות שהופכות אותו לראוי לרוכבים מסוימים. המהירות המרבית שלו מוגבלת, ותכנון המושב ותנוחת הישיבה בכלל – לקויים, אבל מצד שני הוא מפתיע עם מתלים רכים מאוד שמספקים נוחות מצוינת על כבישים משובשים ו/או לא סלולים, שמצליחים במקביל לתמוך לא רע בכלל את הקטנוע הכבד יחסית. הוא יכול להיות אופציה לרוכבים רגועים שמחפשים תחבורה בסיסית, והסעיף העיקרי שמקפיץ אותו מעל המקום האחרון הוא המחיר ללא תחרות שלו שזול בעשירייה מה-TGB.

תכל'ס

פיאג'ו איקסאֶבוֹ 250

• שנת לידה: 2006
• ארץ ייצור: איטליה
• משקל: 168 ק"ג
• מחיר: 27,500 ש"ח
• תצרוכת דלק: 24 ק"מ/ל'
• במשפט: נקרא בהתחלה X8, ומ-2008 XEvo. הוחלף ב-2012 על ידי ה-X10, וממשיך להיות מיוצר עבור שווקים מחוץ לאיטליה.

בעד: מנוע חזק וחלק, תמסורת מצוינת, מתלים עם שילוב מצוין בין נוחות לתמיכה, יציב, מהיר וזריז, תא מטען גדול, מרווח טיפולים גדול, מכניקה מוכרת ומוכחת, כמות גדולה של משומשים בשוק.
נגד: מושב אחורי קטן, בעייתיות בהתקנת סבל וארגז בגלל פתח תא המטען האחורי, מדרסי מורכב לא נוחים.

• פיאג'ו איקסאבו 250 במבחן
• פיאג'ו איקסאבו וסאן-יאנג ג'וימקס במבחן השוואתי
• מבחן השוואתי קטנועי 250 סמ"ק – מי כאן המלך?
• יד שנייה – פיאג'ו איקסאבו 250

ימאהה איקסמקס 250

• שנת לידה: 2005
• ארץ ייצור: צרפת
• משקל: 178 ק"ג
• מחיר: 33,036 ש"ח
• תצרוכת דלק: 25 ק"מ/ל'
• במשפט: קטנוע פרמיום עם זיקה ספורטיבית. ב-2010 עבר שדרוג כללי של שלדה, מתלים ועיצוב שמזכיר את הטימקס. נמכר אצלנו ובאירופה במקביל לדגם ה-400 שהושק ב-2013.

בעד: מנוע ותמסורת טובים מאוד, היגוי מדויק, התנהגות כביש מצוינת, תא מטען גדול, עיצוב מושקע ויוקרתי, איכותי.
נגד: יקר מדי. מרווח טיפולים צפוף.

• איקסמקס 250 2006 במבחן
• איקסמקס 250 2010 במבחן
• חמישיית קטנועי 250 סמ"ק במבחן השוואתי

סאן יאנג ג'וימקס Xi 250

• שנת לידה: 2011
• ארץ ייצור: טייוואן
• משקל: 190 ק"ג
• מחיר: 28,536 ש"ח
• תצרוכת דלק: 26 ק"מ/ל'
• במשפט: שייך לדור החדש של קטנועי סאן יאנג, מציג שיפור גדול באיכות ובהתנהגות הכביש. ב-250 מותקן המנוע של הדור הקודם, והוא נמכר במקביל לדגם ה-300 שמצויד במנוע חדש ומתקדם וב-ABS.

בעד: מנוע, תמסורת ובלמים מצוינים, התנהגות כביש טובה מאוד, נוח ומרווח, נפוץ ומבוקש כמשומש.
נגד: יקר יחסית, מראות לא יעילות, חסר את ה'זיק' הכיפי שיש לפיאג'ו ולימאהה.

• סאן-יאנג ג'וימקס 250 Xi במבחן
• השקה עולמית – סאן-יאנג ג'וימקס
• פיאג'ו איקסאבו וסאן-יאנג ג'וימקס במבחן השוואתי
• יד שנייה – סאן-יאנג ג'וימקס 250

קימקו ג'ידינק 250i

• שנת לידה: 2013
• ארץ ייצור: טייוואן
• משקל: 152 ק"ג(יבש)
• מחיר: 23,800 ש"ח
• תצרוכת דלק: 25.5 ק"מ/ל'
• במשפט: המחליף המודרני של הגרנד-דינק הוותיק, מגיע אלינו בגרסת 250 'ישראלית' עם המנוע של האקסייטינג. בחו"ל קיים ב-125 ו-300.

בעד: מנוע ותמסורת נמרצים וזריזים, ממדים קטנים ומשקל קל, מדרס שטוח רחב ושימושי, כלי עירוני מעולה עם יכולת בינעירונית טובה, איכות גימור והרכבה טובה מאוד.
נגד: מיכל דלק קטן, תא מטען קטן יחסית.

• קימקו ג'ידינק 250 במבחן
• קימקו ג'ידינק 250 במבחן ארוך טווח – חודש ראשון
• קימקו ג'ידינק 250 במבחן ארוך טווח – כתבת סיכום

דיאלים S3 אדוואנס

• שנת לידה: 2011
• ארץ ייצור: דרום קוריאה
• משקל: 167 ק"ג (יבש)
• מחיר: 25,160 ש"ח
• תצרוכת דלק: 28 ק"מ/ל'
• במשפט: קטנוע מנהלים ראשון לחברה שייצרה בעיקר אופנועים וקטנועים קטנים. עשתה חדירה מרשימה לשוק הישראלי עם שיווק אגרסיבי.

בעד: מנוע ותמסורת נמרצים וזריזים, מהיר, בלמים טובים מאוד, מרווח מאוד, מדרס שטוח קטן, מפתח אלחוטי, חסכוני, מחיר שכולל הטבות מפתות.
נגד: מתלה קדמי רופס פוגם בנוחות עירונית, פחות איכותי מהדור החדש של הטייוואנים.

• דיאלים S3 בנפחים 125 ו-250 במבחן דרכים

סאן יאנג ג'וימקס 250i

• שנת לידה: 2006
• ארץ ייצור: טייוואן
• משקל: 184 ק"ג (יבש)
• מחיר: 24,786 ש"ח
• במשפט: הדור הקודם של הקטנוע הפופולרי ממשיך להימכר במקביל לדגם החדש והיקר יותר.

בעד: מנוע חזק ותמסורת יעילה, נוח, מרווח, נפוץ מאוד ומבוקש כמשומש.
נגד: שלדה גמישה ומתלים רכים גורמים לנדנודים בכביש מהיר, מראות לא יעילות, מיושן.

• סאן-יאנג ג'וימקס 250i במבחן

קיוואיי סילברבלייד 250

• שנת לידה: 2013
• ארץ ייצור: סין
• משקל: 194 ק"ג (יבש)
• מחיר: 16,041 ש"ח
• תצרוכת דלק: 29 ק"מ/ל'
• במשפט: חברה סינית שפועלת באיטליה ומכוונת את קטנוע המנהלים הראשון שלה לשוק האירופי, עם תג מחיר נמוך במיוחד.

בעד: מתלים רכים ומגהצים, התנהגות כביש טובה, חסכוני בדלק, מחיר רכישה סופר אטרקטיבי.
נגד: תנוחת ישיבה קרובה מדי לכידון, מהירות מרבית מוגבלת, רעידות מורגשות בזינוק, איכות כללית בינונית.

• קיוואי סילברבלייד במבחן דרכים

TGB איקסמושן 250

• שנת לידה: 2006
• ארץ ייצור: טייוואן
• משקל: 194 ק"ג
• מחיר: 26,200 ש"ח
• תצרוכת דלק: 23 ק"מ/ל'
• במשפט: ייבוא מחודש של דגם המוכר לנו מהעבר. יחידת ההנעה מגיעה מסאן יאנג וזהה לג'וימקס. קיים גם דגם 300 שנמכר במקביל.

בעד: תא מטען גדול, מרווח, נוחות טובה.
נגד: מנוע, תמסורת, בלמים והיגוי ברמה בינונית. מיושן ומרגיש כך. מחיר גבוה ללא הצדקה.

• TGB איקסמושן 250 במבחן

• כל המחירים 'על הכביש' וכוללים אגרות רישוי
• המשקל – מלא כולל נוזלים ודלק, אלא אם צוין אחרת. ההבדל בין 'מלא' ל'יבש' – כ-12 ק"ג