דיאלים S1 מול קימקו מובי והונדה ויז'ן – מבחן השוואתי (וידאו)

בוחנים נוספים: דורית נבו, אלי לייבנר

לא מזמן בחנו את ארבעת קטנועי ה-125 הזולים ביותר, ובמהלך המבחן ניקרה בנו השאלה מדוע הם לא נפוצים כפי שהיינו מצפים. הם הרי עושים את העבודה שלהם בכלל לא רע, אבל הרוב המכריע של קהל היעד בוחר בקטנועים דומים שעולים 20-30 אחוז יותר, וכ-14 אלף שקל בסך הכל. 'זולים-פלוס' קראנו להם, כי חיפשנו אצלם עוד קצת ערך מוסף שיצדיק את העוד קצת מחיר שנדרש עבורם.

מבין שלישיית מובילי ההשוואתי הקודם בחרנו את הונדה ויז'ן שניצח את המבחן, ואת הקימקו מובי שלא צריך טבלאות מכירה בכדי להוכיח שהוא הבחירה האולטימטיבית כקטנוע עבודה עירוני, מספיק לעמוד רבע שעה בצומת תל-אביבי עמוס בכדי להבין את זה. המתמודד השלישי הוא בעצם זה שלכבודו התכנסנו כאן היום. דיאלים פרצה לשוק בקול תרועה רמה לפני כשנה, וה-S1 הוא הנציג שלהם בקטגוריה הזו עם חבילה אטרקטיבית ותג מחיר נמוך במעט מזה של המתחרים.

מותג או מוּוּוּ-תג?

'מותג' הוא מוצר או חברה מוּכָּרים שהצרכנים מייחסים להם תכונות ואופי מסויימים, וזה מה שבעיקר מבדיל את שלושת הקטנועים האלה מאותם ארבעה זולים יותר. מותג יכול להתפתח בזכות עצמו במשך השנים מתוך השטח, כמו קימקו מובי למשל. הוא יכול להיבנות מהר בצורה שיווקית מושקעת כמו שעשו דיאלים בשנה האחרונה, והוא יכול להיות גם מוצר חדש שמסתמך על המוניטין של חברת האם שלו, כמו שעשה ההונדה ויז'ן כשהגיע אלינו לפני כשנתיים.

בעולם הצרכני שלנו יש הרבה מותגים שמזוהים עם 'תרבות העדר', כלומר מוצרים שקונים אותם לאו דווקא בגלל שהם הכי טובים או מוצלחים, אלא פשוט בגלל שכולם קונים אותם, במין לופ צרכני כזה שמזין את עצמו, ושכל משווק מייחל להגיע אליו. יש הרגשה של חמימות ובטחון בלהיות בתוך הקונצנזוס, מוגן בחומות של שמרנות עדרית, ויש לזה גם יתרונות. קטנוע נפוץ ומוכר יוכל למצוא חלפים בקלות ובזול, ולמחלות ולחולשות שלו כבר נמצאו פתרונות שמוכרים לכל מכונאי זוטר. אם המטרה היא קטנוע עבודה נטו, לשיקולים האלה יכול להיות משקל מכריע בבחירה, ורואים את זה יפה מאוד בציי קטנועי העבודה שבהם שולט הקימקו מובי. אולי המשמעות היא שהמובי הוא קטנוע מיושן שנדחק לפינה, ובתור קטנוע 'אזרחי' כבר לא מספק את הסחורה? ההשוואה מול הדיאלים S1 תעזור לנו לברר את הנקודה הזו, וגם תבהיר לנו האם ההונדה ויז'ן הוא עדיין הקטנוע הטוב בקטגוריה.

קימקו מובי

כשפורטים את המובי לפרוטות מגלים כלי די מיושן שמוציא ציונים בינוניים ברוב הסעיפים. המנוע שלו קצת רועש אבל מפיק כוח סביר לשימוש עירוני, והתמסורת שלו מכויילת לזינוק זריז על חשבון תאוצות ביניים שנחלשות ככל שעולה המהירות. המתלים שלו קשיחים אבל מספקים ספיגה סבירה ותמיכה טובה. האיזון בין הצדדים טוב והתנהגות הכביש שלו לא רעה בכלל. ההיגוי זריז מאוד וגם יציב במהירות המרבית הצנועה אליה הוא מגיע. הנקודה הדינמית החלשה שלו הם הבלמים שמרגישים ספוגיים ונטולי רגש, במיוחד האחורי. המושב גבוה במפתיע ונוח למדי, ויש הרבה מקום לשלוח את הרגליים הרחק לפנים. מצד שני – תנוחת הישיבה עליו מוזרה וכופה כיפוף ברכיים, כי המדרס גבוה גם הוא וקרוב מדי אל המושב. יש לו מדרס שטוח גדול יחסית שהופך אותו ליעיל ושימושי, אבל גם 'שלפוחית רגיזה' שמחייבת אותו לביקורים תכופים מדי בתחנות הדלק – שילוב של צריכת דלק גבוהה יחסית (1:25 במבחן) יחד עם תכולת מיכל קטנה (6 ליטר).

הגימור והאיכות הכללית שלו טובים, ובסך הכל הוא מצליח להפיק חבילה מוצלחת ממרכיבים די בינוניים. את המוניטין של קטנוע עבודה קשוח וחסון הוא הרויח ביושר ובעבודה קשה לאורך שנים, והוא גם היחידי מבין השלושה שמצויד ברגלית התנעה (קיק-סטארט) לגיבוי.

הונדה ויז'ן

לויז'ן יש מראה מטעה. הוא קטן, צנום ועם נפח מנוע נחות – רק 108 סמ"ק, אבל ברגע שעולים עליו ומתחילים בנסיעה מבינים מיד שהוא נמצא דור אחד לפחות מעל המובי. המנוע אמנם מעט חלש, אבל הוא חלק מאוד ומגיב היטב, והמשקל העצמי הנמוך שלו מתקזז עם חולשת המנוע ובסך הכל הוא מספק ביצועים עירוניים טובים. התמסורת עם פעולה חלקה ונעימה עושה עבודה מצויינת, כמו גם המתלים שתומכים היטב וסופגים מצוין. ההיגוי מדויק, זריז ויציב, והתנהגות הכביש טובה ומשרת בטחון. הבלמים המשולבים עושים עבודה טובה מאוד למרות שמאחור מסתפקים בבלם תוף מיושן. הגימור אולי קצת מאכזב ביחס למה שמצפים מהונדה, אבל בסדר גמור בכל קנה מידה אחר. השימושיות שלו פחות טובה מזו של המובי והדיאלים, בעיקר בגלל מדרס הרגליים הקטן. מיכל הדלק שלו אמנם קטנטן – 5.5 ליטר בסך הכל, אבל צריכת הדלק המצויינת (1:34 במבחן) מחפה על כך ומספקת טווח רכיבה טוב מאוד.

הונדה ויז'ן הוא הקטנוע הבסיסי ביותר בליין הקטנועים החדשים של הונדה, והחבילה שהוא מציע היא אכן בסיסית ונטולת פינוקים, אבל גם מאוד נעימה וידידותית למשתמש ולכיסו.

דיאלים S1

כשמגיע ילד חדש לשכונה יש לו כמה אפשרויות להתקבל לחבר'ה. הוא יכול לעשות שרירים ו'לשבור את השוק', והוא יכול לחלק ממתקים וצעצועים. ה-S1 לא היה צריך לבחור. המשפחה שלו 'עושה שרירים' בשוק ומציעה טרייד-אין מפתה ואפשרויות תשלום בסגנון ליסינג, ואילו הוא עצמו בא עם כיסים מלאים ממתקים. הוא גדול יותר פיזית משני המתחרים שלו, מציע מושב מרווח ונוח יותר, אבזור עשיר יחסית ועיצוב שמזכיר קצת את קטנועי המנהלים. המנוע שלו הוא החזק מבין השלושה, והוא גם המהיר ביותר אם כי בהפרש די קטן. הבלימה מצויינת בזכות מערכת משולבת ודיסקים בשני הצדדים, והגלגלים בקוטר "13 מספקים יציבות והתנהגות כביש טובה.

מנגד הוא לא לגמרי סגור על עצמו, ולביצועים הטובים יש מחיר בצורת מנוע רועש שדורש סל"ד גבוה לזינוק ותאוצה. אופי פעולת המנוע מחוספס ומהלך המצערת ארוך מדי. המתלים שלו טובים ותומכים, אבל סובלים מחוסר איזון מסוים שגורם לאחורי לבעוט מדי פעם כשהכביש משובש. כשמתיישב מורכב על המושב האחורי משתפר האיזון, ומבין שלושת הקטנועים – הדיאלים S1 מרגיש הכי טוב בהרכבה. הגימור שלו סביר למדי, אבל נחות במעט מזה של המובי והוויז'ן. צריכת הדלק של ה-S1 לא מבריקה למרות שהוא מוזרק, ועמדה במבחן על כ-27 ק"מ/ליטר. יחד עם זאת הוא מכיל כמעט עשרה ליטר דלק שמספקים טווח רכיבה מצוין.

הדיאלים S1 הוא קטנוע טוב שמתגמל את בעליו ברמת חיים גבוהה יחסית למקובל בקטגוריה, אבל החבילה שהוא מספק לא מרגישה ממש שלמה, ונראה שיש צורך במקצה שיפורים לנקודות החלשות שלו.

משעמם בפיסגה

בספורט יש לפעמים תופעה כזו של קבוצה שמובילה את הליגה בהפרש גדול, או אלוף מסלולי מירוצים שטס קדימה, ויש אותו ואת כל השאר מאחוריו. אפשר להעריך את הכשרון והביצוע, אבל כשמחפשים קרב אמיתי – זה די משעמם. כך גם במבחן הזה. תוך שעות ספורות של רכיבה ומעבר מקטנוע לקטנוע, היה ברור לשלושת הבוחנים שההונדה ויז'ן מנצח את המבחן הזה. הוא כל כך ממוקד במשימה של קטנוע עירוני, והוא עושה אותה כל כך טוב, שלשניים האחרים פשוט לא היה סיכוי. אז נכון שהדיאלים חזק, מרווח ומאובזר יותר, ונכון שלמובי יש שימושיות טובה יותר ואיכות לא נחותה – אבל הוויז'ן מקדים אותם בדור ומספק חבילה טובה ומלוטשת הרבה יותר. הקונספט שמבוסס על גלגלי "14 ומימדים צנומים הוא חדשני בקטגוריה, ומשלב את היתרונות של גדולי הגלגלים – יציבות, התנהגות וספיגת מהמורות, יחד עם היתרונות של קטני הגלגלים – זריזות היגוי ונפח אחסון. יש בו גם כמה דברים מעצבנים, בעיקר אופן פתיחת המושב מהדופן ופתח תדלוק שקרוב מדי לתא המטען, אבל הוא מחפה על כך עם תג מחיר הגיוני ועם צריכת דלק מצויינת.

הונדה ויז'ן הוא המנצח של המבחן, והקרב האמיתי והמעניין אם כך, מתרחש במאבק על המקום השני.

חם בתחתית

בין המובי וה-S1 ניטש קרב צמוד, ולקח לנו כשעתיים להגיע למסקנה הסופית. התמונה בגדול הייתה די ברורה. אם אנחנו פיצריה או חברת משלוחים, כולנו היינו בוחרים במובי על פני הדיאלים ולו רק בגלל שהוא כבר הוכיח את עצמו במבחן הזמן והדיאלים עדיין לא. בין המובי לוויז'ן היינו מתלבטים בגלל החסכוניות העדיפה של הוויז'ן מול הסחירות העתידית העדיפה כנראה של המובי. המובי מרגיש גם יותר קשוח והמדרס שלו גדול יותר, אז בתור קטנוע עבודה הוסכם על שלושת הבוחנים שהוא הבחירה העדיפה עבור עסק שמעסיק רוכבים שכירים. השאלה הקשה יותר הייתה על מה אנחנו היינו שמים את הכסף שלנו, ואיזה מהקטנועים נותן לנו יותר מה'פלוס' הזה שחיפשנו בתחילת הכתבה.

הדיאלים מפתה עם לוק מודרני יותר מהמובי, עם לוח מחוונים מתקדם ועשיר יותר, וגם עם בלמים טובים יותר. שניים מהבוחנים חשבו שזה מספיק בכדי לפצות על אופי הפעולה הרועש והמחוספס שלו, ואחד חשב שהחבילה הבינונית אך שלמה יותר של המובי מדברת אליו יותר. אם משוים את הציונים של כל הסעיפים ומסכמים אותם, הדיאלים S1 מוביל בצורה ברורה על המובי, אבל במהלך הרכיבה התחושות האישיות מושפעות ממה שמעביר הקטנוע כיחידה שלמה, מה שאנחנו מגדירים כ'חבילה' – וכאן למובי יש יתרון קטן על הדיאלים. גם אי אפשר להתעלם מהמוניטין של כלי אמין שכבר הוכיח את עצמו, וזה דבר שחשוב גם למשתמש פרטי ולא רק לעסקי. מה שהכריע לבסוף את הכף היו שני דברים. אחד הוא התכנון המיושן של המובי שגורם לצריכת דלק גבוהה יחסית למתחרים המוזרקים, ובעיקר השילוב עם המיכל הקטן שמריץ אותו לתחנת הדלק בערך כל 120 ק"מ לעומת כ-200 אצל הדיאלים. הנקודה השנייה היא שחוץ מנושא הוותק, הדיאלים לא באמת נחות מהמובי בתור קטנוע עבודה, אבל מתאמץ יותר לפנק את הרוכב ה'אזרחי'. בסופו של מבחן הוחלט שהדיאלים S1 לוקח את המקום השני, ה'פלוס' שלו גדול יותר, ובסך הכל הוא קטנוע טוב יותר מהקימקו מובי.

טבלת שימושיות – קטנועי 125 זולים+

נתוני צריכת דלק במבחן:

מובי: 25.2 ק"מ/ליטר

ויז'ן: 34.1 ק"מ/ליטר

S1: 26.4 ק"מ/ליטר