ימאהה טריסיטי 125 בהשקה עולמית (2014)

ב-2006 המציאו מהנדסי פיאג'ו האיטלקית את הגלגל השלישי ויצרו קטנוע תלת-גלגלי מודרני עם צמד גלגלים קדמיים שמתנהג בדיוק כמו דו-גלגלי, אבל מייצר הרבה יותר אחיזה וכושר בלימה. מה שנתפס בהתחלה כגימיק או מוטציה מוזרה תפס חזק והפך עם השנים לענף מן המניין בשוק הקטנועים. עד עתה שלטה פיאג'ו בסגמנט החדש הזה באופן כמעט מוחלט. קוואדרו האיטלקית ופיג'ו הצרפתית פיתחו גם הן תלתים דומים, אבל לא ממש דגדגו את ההגמוניה של פיאג'ו בתחום. כעת נכנסת לתחום הזה שחקנית חזקה ומשמעותית – ימאהה, היצרנית היפנית השנייה בגודלה.

New Mobility

השבוע הושק באמסטרדם הטריסיטי 125. סנונית ראשונה בסדרה שימאהה מכנים LMW models (ר"ת Leaning Multi Wheel) שהיא חלק מקונספט שנקרא 'ניו מוביליטי'. הרעיון שעומד מאחורי הקונספט הזה הוא לפתח כלים תלת וארבע-גלגליים שיספקו את היתרונות המסורתיים של הדו-גלגלי, יחד עם ממד חדש של בטיחות. המטרה היא לתת פתרונות של תחבורה אישית מתקדמת, יעילה, נוחה, בטוחה וחסכונית לתושבי הערים הגדולות, ולמשוך אל מעגל הרוכבים נהגים שרוצים וזקוקים לכלי דו-גלגלי, אבל הסיכון שכרוך ברכיבה על כלים כאלו מהווה עבורם חסם מכריע.

טכני

הטריסיטי שהוצג במילאנו 2013 תוכנן מאפס כתלת-גלגלי ואינו מבוסס על דגם קיים כלשהו. מנגנון ההטיה עשוי מיציקת אלומיניום ונמצא בחלק העליון של ראש ההיגוי, מעוגן לצינור השלדה הראשי. צמד הגלגלים הקדמיים בקוטר "14 נתמכים על ידי שני טלסקופים בכל צד, כשהקדמי מהם אחראי על פעולות הספיגה והשיכוך והאחורי הוא מעין 'גולם' שתפקידו העיקרי הוא לייצב את כל עסק בזמן ההטיה. ההיגוי עצמו נעשה בעזרת מוט אופקי-רוחבי, והאיזון בין שני הצירים האלה מתוכנן לנקודה מרכזית אחת שאין בה אפילו מילימטר אחד של 'שטח מת'. המשמעות היא שקשה עד בלתי אפשרי לעמוד במקום מבלי להוריד רגל תומכת, בדיוק כמו בקטנוע שגרתי עם גלגל בודד מלפנים. הגלגל האחורי בקוטר "12 נתמך על ידי צמד בולמים סטנדרטיים ונטולי כוונונים.

עריכה: אבי פרידמן

יחידת ההנעה בנפח 125 מבוססת על מנוע קיים ומוכח, בעל שני שסתומים לטובת יותר כוח בסל"ד נמוך השימושי ברכיבה עירונית, אבל עם התאמות ושינויים רבים כך שאפשר להתייחס אליו כאל מנוע חדש. המנוע מוזרק ומקורר נוזל, והרדיאטור צמוד לצידו הימני של המנוע בכדי לפנות מקום בחזית. ההספק עומד על 11 כ"ס וצריכת הדלק המוצהרת היא כארבעים ק"מ לליטר. משקל הקטנוע מתחלק שווה בשווה בין החלק הקדמי לאחורי, ומיכל הדלק נמצא בדיוק מעל מרכז הכובד כך שמיכל מלא או ריק לא משפיע בכלל על האיזון. קאזוהישה טאטאנו, מהנדס פרויקט הטריסיטי, הוא בעל ניסיון רב באופנועי GP והיה בין השאר אחראי על פיתוח האופנוע עליו התחרה ולנטינו רוסי. בתכנון הטריסיטי הוא שם דגש על תחום התנהגות הכביש במטרה לספק לרוכב הנאה מהרכיבה, כמו גם על התאמת הפרופורציות של הטריסיטי למגוון רחב של רוכבים, מנערות ועד לרוכבים מגודלים. על הבלימה אחראים שלושה דיסקים במערכת משולבת בה המנוף השמאלי מפעיל את בלמי שלושת הגלגלים עם עדיפות קטנה לאחורי, ואילו הימני מפעיל את שני הדיסקים הקדמיים.

כמה עולה קילו?

שתי נקודות עיקריות שימאהה שמו להם כמטרה למוצר המוגמר הן משקל נמוך מהמקובל בקטגוריה ומחיר נמוך יחסית. הם זיהו את המשקל כחסם לרוכבים מתחילים וקטני גוף, ואת המחיר הגבוה של התלתים הקיימים כחסם עבור מי שאינו מעוניין או יכול לשלם על תלת-גלגלי מחיר כפול ויותר מדו"ג מקביל. מול עיניהם עמדו שני קטנועים – פיאג'ו יורבאן 125 שהוא התל"ג הקטן והקל ביותר (206 ק"ג ו-5,600 יורו), והונדה SH125 ABS כדו"ג פופולרי באירופה (136 ק"ג ו-3,350 יורו). הטריסיטי מציג משקל רטוב של 152 ק"ג, ותג המחיר שלו עומד בצרפת על 3,500 יורו. קל וזול משמעותית מהיורבן, וקרוב מאוד לנתוני ה-SH. גם תנוחת הישיבה על הטריסיטי מזכירה מאוד את זו של ה-SH. הישיבה גבוהה יחסית ושולטת, ויש מספיק מרווח ברכיים גם לגבוהי קומה, אם כי מרחב התנועה של הרגליים על המדרס די מצומצם. מרווח הגלגלים הקדמיים עומד על 38.5 ס"מ, לעומת 46.5 בדגמי ה-LT של ה-MP3, ובכך עשו ימאהה בחירה לטובת התנהגות זריזה תוך ויתור על רוחב גדול שמאפשר לרכב על כלים כאלה עם רישיון רכב בלבד במדינות מסוימות. הייצור נעשה בתאילנד, שהיא גם שוק יעד בנוסף לאירופה. הגימור מצוין, העיצוב נאה והרמוני, ומגוון הצבעים לבחירה עומד על ארבעה – לבן, שחור מט, אפור עכבר, ואדום יין. המחיר בישראל יעמוד על פחות מ-25 אלף שקלים, והשיווק כאן מתוכנן להתחיל לקראת סוף השנה הנוכחית.

אמסטלדם

כשחושבים על הסיבה להשיק תלת-גלגלי דווקא באמסטרדם, עולה המחשבה שאלה שיוצאים הלומי בירה מהסיור החינמי במבשלות הייניקן או סתם מחופפים בסטלה מאיזה קופי-שופ, אולי באמת זקוקים לגלגל עזר בכדי להגיע הביתה, אם הם בכלל זוכרים מאיפה הם באו. האמת רחוקה מזה כמו שהטילים של עזה רחוקים מאמסטרדם. אפשר רק לקנא בנחת שבה מתנהלת התחבורה בכרך העצום הזה שגרים בו קרוב למיליון איש. הרושם הוא שחצי מהם רוכבים על אופניים, עוד רבע רוכבים ללא קסדות על קטנועי 50 סמ"ק מוגבלים, עוד חצי-רבע בתחבורה ציבורית ובמכוניות, והשאר – תעשו אתם חשבון כמה נשאר – על הרבה מאוד קטנועים ומעט אופנועים.

שני דברים שאנחנו לא רגילים אליהם אצלנו מתחוורים לנו עם היציאה לרחובות העיר על גבי קטנועי הטריסיטי. אחד הוא שהקטנועים הקטנים לא נמצאים בתחתית שרשרת המזון – האופניים ממלאים שם את המשבצת הזו, ויש כאמור המונים מהם. הדבר השני הוא שהדו-גלגליים למיניהם מקבלים יחס של כבוד והתחשבות מצד נהגי המכוניות והאוטובוסים, ולא מרגישים דחויים ומנודים כמו אצלנו. מזג האוויר בחודש יולי כולל בתפריט גשם קליל של בוקר, שמש מלטפת שמציצה פה ושם מבעד לעננים, רוח קרירה לפנות ערב וטמפרטורה נעימה של קצת פחות מעשרים מעלות לאורך רוב היום. תוסיפו לכך נהגים רגועים וחייכנים, ים של בלונדיות מקומיות נאות על המדרכות – ותבינו שאפשר לרכב באיזי על קטנוע בעיר הזו עם חיוך גדול על הפנים גם מבלי לעשן שום דבר לפני כן. אולי זו גם הסיבה לכך שהשפה ההולנדית מורכבת מכל כך הרבה 'חחח'… – אז איך הטריסיטי, אתם שואלים? כן. כמעט ושכחנו…

טריסיטי

ההתרגלות לרכיבה על הטריסיטי היא מיידית. הוא מרגיש קטן, קל ולא מאיים. ההיגוי שלו זריז למדי ומזכיר בהתחלה את זה של קטנועי ה-"16. אחרי כמה פניות מתחדדת התחושה של היגוי קל במידה, אבל בעל משקל במובן החיובי, כזה שגם מחזיר פידבק מצוין מהכביש. הכניסה לפניות נעשית בצורה אינטואיטיבית בדיוק כמו עם קטנוע רגיל, אבל עם הבונוס העצום של אחיזה כפולה שמנטרל את החשש מהחלקה בגלל גורם בלתי צפוי כמו מים או עלי שלכת על הכביש. למתלה הקדמי עצמו יש יתרון בספיגת מהמורות לא סימטריות, כאלה שמתקילות רק את אחד משני הגלגלים. מנגנון ההטיה מתפקד בצורה כזו שכשאחד הגלגלים חוטף חבטה, המשקל עובר באופן מיידי אל הגלגל השני, וזה פשוט מדהים כל פעם מחדש איך מהמורות כאלה עוברות חלק וכמעט לא מורגשות.

טיפוס מדרכות מתבצע בקלות יתרה בגישה אלכסונית, ודורש תשומת לב בעיקר למרווח הגחון ולשמירה על כך שהגלגל האחורי לא יחליק. המתלה האחורי כפול הבולמים מתפקד היטב, הכיול של המתלים מלפנים ומאחור הוא מעט נוקשה, אבל זה לא בא על חשבון הנוחות, והתמיכה של המתלים בקטנוע הקטן טובה מאוד. אפשר להשכיב את הטריסיטי בפניות הדוקות עד שרגלית האמצע תתחכך באספלט, והתחושה שהקטנוע מעביר לרוכב היא של כלי מאוזן ומוצק. אין תחושה של גמישות שלדה גם כשלוחצים ומאתגרים את הקטנוע בפניות על תשתית משובשת, והטריסיטי הוא פשוט כלי כיפי ברכיבה עירונית. מערכת הבלימה משולבת וחכמה. משיכה של הידית השמאלית מפעילה למעשה את שלושת הבלמים, אבל מכוילת כך שרוב עוצמת הבלימה הולכת קדימה. רק אם ממש מתאמצים ניתן להגיע לנעילה של הגלגל האחורי, אבל אז כבר איבדנו את רוב המהירות, כך שאין חשש לזנב שמטייל לצדדים גם אם הרוכב הוא בלתי מיומן בעליל ועושה את כל הטעויות האפשריות.

המנוע מייצר 11 כ"ס בסך הכל, וכל עוד התנועה נעשית במרחב העירוני זה בהחלט מספק. אופי אספקת הכוח הוא מיידי, ואת רוב מה שיש למנוע להציע הוא נותן כבר בשליש הראשון של סיבוב המצערת. לתגובה המהירה אחראית גם התמסורת, שעושה עבודה מצוינת. אחרי שחרשנו את רחובות העיר יצאנו לסיבוב של כמה עשרות קילומטרים במרחב הכפרי שסביב אמסטרדם. כשעולים על כביש מהיר מורגשת חולשת המנוע, והמהירות המרבית שהצלחנו להגיע אליה הייתה בסביבות ה-90 קמ"ש. אנשי ימאהה מעידים על קצת מעל 100 בתנאים אופטימליים, אבל זה לא משנה את התחושה שחסרים כאן עוד כמה כוחות-סוס. אם הקישור לאזור הכפרי קצת תסכל אותנו, אז הכניסה לכבישים המשניים והמתפתלים בין הכפרים נתנה לנו פיצוי הולם. אין בעיה להיכנס עם הטריסיטי לפנייה הדוקה במהירות שעם כל קטנוע רגיל הייתה גורמת לנו לסגור את הגז ולהאט. האיזון של הקטנוע והמוצקות שלו תומכים בו היטב גם בפניות מהירות, וצמד הגלגלים הקדמיים משרה הרבה בטחון בכביש צר אם רכב ממול מאלץ אותנו לרדת לשוליים במהירות גבוהה.

בפניות הפרסה שעשינו לצורך הצילומים הפגין הטריסיטי רדיוס פנייה קטן באופן מרשים, וחוץ מכושר הצידוד של הגלגלים הקדמיים תורם לכך גם המשקל הקל שמאפשר להשכיב אותו במהירות נמוכה ללא חשש מקריסה ארצה. תלונה קלה יש לנו לזווית המושב שנוטה מעט קדימה, מה שאחרי כמה שעות של רכיבה פוגם מעט בנוחות. השימושיות טובה בזכות מדרס שטוח שמעליו וו תלייה נשלף, ותחת המושב יש חלל שמספיק בדיוק בכדי לקלוט קסדה שלמה. לוח המחוונים דיגיטלי כולו, מציג באופן קריא וברור את נתוני המהירות וכמות הדלק, ולצידם שעון זמן, מד טמפרטורה חיצונית, ולא פחות מארבעה מדי מרחק מתאפסים. שניים מהם מיועדים למדידת מרווח הטיפולים – שמן ורצועה, ושניים לשימוש חופשי. המראות מתפקדות מצוין מבלי להפריע בהשתחלויות, והגימור הכללי מרגיש איכותי ומדויק.

תכלס

ניכר שימאהה השקיעו הרבה מחשבה ונסיון בתכנון הקטנוע הזה, והתוצאה מוצלחת מאוד. הטריסיטי מספק בגדול את כל היתרונות המוכרים של תלת-גלגלי מודרני, אבל באריזה קומפקטית ונאה ועם משקל עצמי נמוך. הוא ידידותי לרוכבים ורוכבות מתחילים, מהנה לרכיבה עבור כל רוכב, ואת הייעוד העירוני שלו הוא ממלא בצורה מצוינת. תג המחיר שלו נמוך משמעותית מהמקובל בקטגוריה, קרוב יותר למחירם של קטנועי הפרמיום המוכרים, והתמורה שהוא נותן למחיר הזה מצוינת.

• גילוי נאות: הכותב היה אורח של חברת ימאהה בהשקה

מפרט טכני