סיום הרצה
יש הרבה חילוקי דעות וגישות להרצה של מנוע חדש. יש כאלה שטוענים בתוקף כי המנועים המודרניים כבר אינם זקוקים להרצה בסגנון של פעם – כלומר אלף ק"מ במתינות ובסל"ד מוגבל, ויש כאלה שנאמנים להרצה הקלאסית, וטוענים כי לא רק המנוע צריך אותה אלא גם שאר הרכיבים הנעים במערכת. אנחנו לא לקחנו סיכון ועשינו הרצה כהלכתה. במאות הק"מ הראשונים רכבנו בעדינות רבה ולא משכנו את המנוע מעבר לקו ה-6 על מד הסל"ד. במאתיים הק"מ האחרונים משכנו פה ושם את המנוע קצת יותר גבוה לפרקי זמן קצרים, ובתום אלף הק"מ נכנסנו לטיפול סיום הרצה, ונכנסנו לשגרת היום יום.
תכלס בשטח
ביום יום הג'ידינק מהווה פרטנר מצוין. השילוב של מבנה צר ומשקל קל יחד עם מנוע חזק מאפשר לנו ליהנות משני העולמות. בעיר הוא משתחל בקלילות בתנועה הצפופה, ברמזורים הוא מזנק חזק ומהר, ויש לו מהירות סופית מספיק גבוהה כדי לשייט בצורה מכובדת בכביש מהיר. את המסלול של ת"א-ירושלים הוא עושה בקלילות, משייט במישור כשמד המהירות מראה 130 והסל"ד מתייצב אז על 8500, שזה 500 לפני המנתק. בעליות הוא סוחב יפה מאוד, ורק לפעמים חסר קצת מחץ כשהתמסורת 'נתקעת' על סל"ד הביניים ולא מאפשרת להקפיץ סל"ד ולקבל יותר כוח. הכוונון הזה מיועד מן הסתם לחסכון בדלק, ואכן יש הבדל משמעותי בצריכת הדלק בין רכיבה 'לוחצת' ומהירה, לבין רכיבה רגועה. השימושיות שלו מצויינת בזכות המדרס השטוח, הוא נוח ומרווח להרכבה, והקטע הזה שהמושב עולה בעצמו כשפותחים אותו, מגניב אותנו כל פעם מחדש בכמה שזה נוח. גם פתיחת תא הכפפות איכותית ונוחה, כנ"ל מכסה התדלוק ורגליות המורכב, וניכר שהשקיעו כאן מחשבה בפרטים הקטנים שבאים לידי ביטוי בנוחות שימוש יומיומית.
יצאנו עם הג'ידינק גם לרכיבות ארוכות יותר, לצפון הרחוק במסגרת טיול רגוע, ולצפון הקרוב יותר בהרכבה. היעילות מצויינת, הסחיבה טובה והמהירות כאמור משביעת רצון, אבל מה שבעיקר חסר זה קצת חדוות רכיבה, בגלל הפרונט שמרגיש ספוגי ומנותק. זה לא שהוא לא יציב או מאבד את הכביש, פשוט קשה מאוד לדעת דרך הכידון מה מצב החיבור של הגלגל הקדמי עם הכביש וכמה אחיזה והטיה עוד יש לנו. התוצאה היא שלוקחים פניות מהירות בצורה הססנית ואטית יחסית ואין בזה כיף גדול. בכל מקרה, בעיה של טווח רכיבה אין לו, ואפשר להגיע איתו לכל מקום בארץ בלי הרגשה של מאמץ מיוחד. המטרד העיקרי ברכיבות ארוכות מגיע מכיוון מיכל הדלק הקטן, שגורם למד הדלק להבהב ולהלחיץ כבר אחרי 160 ק"מ, וגם בשימוש עירוני שולח אותנו לתחנת הדלק כל יומיים שלושה.
נכון לאחרי חודשיים וקצת יותר מחמשת אלפים ק"מ, הג'ידינק עדיין מרגיש חדש כביום היוולדו, אולי אפילו קצת יותר טוב כי המנוע 'משתחרר' עם הזמן. מעט הרעידות שהיו בהתחלה בסל"ד הגבוה נעלמו כלא היו, וכעת הפעולה חלקה לאורך כל הסקאלה. רמת שמן המנוע נבדקת באופן קבוע, ועד עכשיו לא זיהינו חוסר כלשהו.
טיפול קטן
הקילומטרים מצטברים בקצב, והחודש כבר נכנסנו למוסך המרכזי לטיפול 4000 שמוגדר כ"טיפול קטן". במהלך הטיפול הוחלפו שמן מנוע ושמן גיר, ובוצעה בדיקה כללית שבה הוחלט לעשות גם כיוון שסתומים. לדברי המכונאי הראשי זה נעשה רק כשנראה להם שיש צורך, לפי צליל המנוע, ובכל מקרה הלקוח אינו מחויב על כך. העלות של הטיפול הראשון: 439₪.
סטטיסטיקה – חודשיים ראשונים
5288 ק"מ;
214 ליטר בנזין;
31 תדלוקים;
6.9 ליטר בכל תדלוק בממוצע;
170 ק"מ בממוצע בין תדלוקים;
24.7 ק"מ/ליטר בממוצע;
חסכוני ביותר: מחוץ לעיר על 90-100 קמ"ש – 29.5 ק"מ/ליטר;
בזבזני ביותר: מחוץ לעיר במהירות גבוהה – 21.5 ק"מ/ליטר;
עירוני רגוע – 28 ק"מ/ליטר;
עירוני אגרסיבי 24 ק"מ/ליטר
כמה כסף?
דלק: 1626₪
טיפול: 439₪
סה"כ: 2065₪
מה סבבה? נוח להרכיב, קל להשתחל, אפשר להעמיס הרבה, זינוקים זריזים, מהירות סופית טובה, מתלים סופגים ונוחים, פתיחת המושב.
מה לא כל כך? מיכל דלק קטן מדי, תחושת היגוי מעורפלת בפניות מהירות, תמסורת קצת עצלה בתאוצות ביניים.
השאר תגובה