סאן יאנג מקסים 600 במבחן חוזר

בוחנים ומשתתפים נוספים: מוטי "ינוקא" גלברט, רענן כרמיאלי, תומר פלסר ועוד…

תמונות: עמרי גוטמן

* * *

קטנועים וגדלנועים

על פי ההגדרה המילונית 'קטנוע' הוא כלי דו גלגלי קטן, עם מנוע קטן וגלגלים קטנים, שנועד להיות כלי תחבורה זול ויעיל למרחקים קצרים. היום ההגדרה הזו נכונה רק לחלק מקטנועי ה-125, ואולי בכלל מתאימה לאופניים חשמליים. ב-2001 הוציאה ימאהה לשוק את הטימקס 500, ושנה אחר כך יצאו סוזוקי עם הבורגמן 650, והונדה עם הסילבר-ווינג 600. גבולות ההגדרה הקטנועית נפרצו, ונוצרה קטגוריה חדשה של קטנועי-על גדולים, חזקים, מפוארים ויקרים.
הקו הברור שמפריד בין קטנועי העל לשאר הקטנועים, נמצא במבנה שמתחת למעטה הפלסטיקה. מ-400 סמ"ק ומעלה נטשו היפנים את המבנה הקטנועי הקלאסי של יחידת מנוע-תמסורת-גלגל שנמצאת מתחת למתלה האחורי ומקפצת על הכביש ללא שיכוך, ועברו למבנה של מנוע ותמסורת שנמצאים בתוך השלדה עם העברת כוח נפרדת לגלגל, כמו באופנוע. עוד מאפיין מובהק הוא המעבר למנועים בעלי שני צילינדרים. מנוע סינגל גדול מספק את הכוח בפולסים חזקים בסל"ד נמוך, ויוצר רעידות לא נעימות שגם מקשות על תמסורת הווריאטור להעביר את הכוח בצורה חלקה לגלגל.
אז הכל טוב ויפה עם קטנועי העל שמשלבים פרקטיות ופינוק עם ביצועים והתנהגות, חוץ מ…המחיר. בורגמן 650 וטימקס 530 עולים היום יותר ממכונית קטנה, וגם יקרים יותר מהרבה אופנועים בנפחים דומים. ואז באו סאן יאנג עם המקסים 600, והראו שאפשר גם אחרת.

פיספוסים?

בחנתי את המקסים 600 לפני כשנתיים, וכך סיכמתי: "המקסים 600 הוא פצצה של קטנוע שמצליח להעלים את כל המגרעות הידועות של סינגלים גדולים ולהשאיר רק את היתרונות שלהם. יחד עם זה הוא גם מספק התנהגות כביש מצוינת, נוחות טובה מאוד, ומקנח באיכות חלקים והרכבה גבוהה. מה שלא קפץ לגובה הוא המחיר שנשאר סביר ועומד על קצת פחות מ-43 אלף שקל על הכביש, כולל ABS, תא מטען גדול, ועוד שלל פינוקים. פצצה של קטנוע כבר אמרנו? חוץ מזה המקסים 600 הוא קטנוע עם אופי תיורי ברור, ובתור שכזה הוא גם אחד הקטנועים היותר מהנים לרכיבה. כן, כולל כאלה שיקרים ממנו בעשרות אלפי שקלים."

הרבה גבות הורמו בעקבות המבחן הזה, ועלו טוקבקים בסגנון "האם אני הוזה או שזוהי הביקורת והכתבה הכי מפרגנת לכלי שראיתי פה?!" היום אני יכול לשתף ולגלות שמאחורי הקלעים של המבחן ממש התחננתי בפני חברי המערכת שיצטרפו למבחן ויתנו פידבק נוסף, כי אולי יש מצב שהתחרפנתי?! סאן יאנג הוא יצרן קטן יחסית שעשה כאן לכאורה כמעט את כל הטעויות האפשריות. מנוע סינגל כבד וגדול במבנה קטנועי קלאסי מציב המון משקל בלתי מוקפץ מתחת למתלה, ובנוסף לכל מתבסס על דגם ה-400 שזכה לביקורות פושרות למדי. על פניו מתכון בטוח לכשלון – ולמרות זאת אני חותם עליו "פצצה של קטנוע". מה קורה כאן?

בסופו של מבחן לא קיבלתי פידבק מבוחן נוסף, אז שאלתי מחבר סילבר-ווינג 400 לסיבוב קצר, ואחריו כבר הייתי בטוח בשורה התחתונה של המבחן. לי כבוחן זה הספיק, אבל הרבה שאלו אותי איך זה שכמעט ולא רואים את המקסים 600 על הכביש? אם הוא כל כך מוצלח וגם עולה 20-30 אלף שקל פחות מסילבר-ווינג או בורגמן – אז מישהו פיספס כאן משהו – או הלקוחות שלא רואים שיש כאן מתחרה ראוי, או הבוחן… וזו הסיבה העיקרית לקיומו של המבחן הזה.

הפעם לא עשינו הנחות וזרקנו את המקסים 600 הישר לגוב האריות. המבחן הזה הוא לא השוואתי פרופר, אבל הסוזוקי בורגמן 650 וההונדה SW-T600 מסמנים את הקו שעל פיו נבחן שוב את הסאן יאנג הגדול, כשהפעם ישתתפו במבחן גם בוחנים נוספים.

צ'ק ליסט

מנוע – ההספק המוצהר של המקסים 600 עומד על 41 כוחות סוס לעומת 50-55 בהונדה ובסוזוקי, ואכן ב'פתיחות' ותאוצות ביניים יש לשני היפנים יתרון על הטייוואני, אבל זו בהחלט לא התמונה המלאה. אופי השימוש האופייני לקטנוע תיור גדול הוא רגוע בעיקרו, ולא מתבסס על 'פול-גז' בזינוק ברמזור, או עקיפות 'על הקשקש'. לסאן יאנג הגדול יש מספיק כוח לכל שימוש הגיוני. הוא מזנק חזק ומהר, משייט בקלילות על 140-150, וסוגר 170 על השעון, שזה די קרוב לסילבר-ווינג ולבורגמן. בשיוט מהיר אגב, יש למקסים יתרון על שני היפנים – מנוע הסינגל שלו עובד בסל"ד נמוך יותר, ומשרה אופי רגוע יותר על הרכיבה. רעידות המנוע מורגשות אבל לא מטרידות, ולטעמי מוסיפות אופי לקטנוע – לעומת הזמזום הסטרילי של מנועי הטווין היפנים.

תמסורת – כאן המקסים מתמודד עם אחת המכשלות הרציניות של מנוע עם בוכנה בודדת שמחובר לווריאטור. בהשוואה לשני היפנים התמסורת קצת פחות חלקה, במיוחד כשמשווים אותה לחלקות הפנומנלית של הבורגמן. בכל קנה מידה אחר הווריאטור של המקסים פועל מצוין, 'מורח' בהתחלה את הכוח במה שמרגיש קצת כמו קלאץ' מחליק, ובעיקר מתמודד מצוין עם רעידות המנוע. התמסורת מכויילת לעבוד באיזור שיא המומנט, שנמצא נמוך יחסית למנועי הטווין, והתגובות בהתאם – מעט פחות נמרצות מהיפנים כשמשווים אותן ראש בראש, אבל מספקות לחלוטין ותואמות את אופי הקטנוע.

צילום: אסף רחמים

שלדה ומתלים- כאן מתבטאת הנחיתות העיקרית של הסאן יאנג מול ההונדה והסוזוקי, אבל גם כאן הכל יחסי. יחידת המנוע-תמסורת-גלגל של המקסים ממוקמת כמו בקטנוע רגיל מתחת למתלה, והחבטות שהמשקל הכבד הזה משדר כלפי מעלה בהחלט מורגשות. בסילבר-ווינג ובבורגמן המנוע והתמסורת נמצאים בתוך השלדה והמשקל שלהם נתמך על ידי הבולמים האחוריים, אבל גם אצלם העסק לא מושלם. צמד בולמים אחורי הוא מורשת קטנועית שמשפיעה על ההתנהגות. הסילבר-ווינג מתנדנד כשלוחצים אותו בפניות, והגרסה החדשה של הבורגמן 650 עברה עידון וריכוך של המתלים, ונדנודים מורגשים אצלו גם בשיוט לא מאוד מהיר בקו ישר. המקסים מטפל בבעיית המשקל הבלתי-מוקפץ שלו עם בולמים קשיחים יחסית, וזה פוגם בנוחות במיוחד על כבישים משובשים, אבל לא ברמה קריטית. בואו נגיד שאם ניקח את 20-30 אלף השקלים שהוא משאיר עודף מהמחיר של היפנים, ונרפד עם הסטיפות את הכיסים האחוריים של המכנסיים – הנסיעה תהיה הרבה יותר נוחה… באחריות. היציבות הכיוונית מצויינת, וגם בפניות המקסים מרגיש נטוע ויציב, כך שמבחינת התנהגות כביש ההוא לא מרגיש נחות מול צמד היפנים – וזה בהחלט הישג לא מבוטל של היצרן הטייוואני.

היגוי- תחושת ההיגוי במקסים ברורה וההיגוי מדויק בזכות המתלה הקדמי הקשיח יחסית, והמזלג כפול המשולשים. גם לבורגמן יש מזלג קדמי אופנועי כפול משולשים, אבל המתלים הרכים שלו מערפלים את תחושת ההיגוי. ההונדה מרגיש מדויק וניטרלי עד שלוחצים אותו בפניות, אז המזלג הקטנועי שלו בעל המשולש היחיד לא עומד בעומס ומשדר נדנודים לשלדה. זה האופי המוכר של שני הכלים האלה, והסאן יאנג מקסים מצליח להשתוות אליהם בסעיף הזה, ואפילו לצבור יתרון קטן.

בלמים – עם צמד דיסקים מלפנים וגיבוי של ABS המקסים מפגין יתרון מסוים לעומת הבורגמן שאצלו המתלים הרכים גורעים מתחושת הבלימה, ומשתווה ואולי אפילו עדיף מעט בעוצמת הבלימה מול הסילבר-ווינג בעל הדיסק הבודד מלפנים.

צילום: אסף רחמים

שימושיות – תא המטען במקסים מכיל בקלות קסדה מלאה אחת ונשאר עוד מקום למעיל או תיק בינוני, והוא קטן יותר מאלה של ההונדה והסוזוקי בהם נכנסות שתי קסדות מלאות פלוס עוד מעט מקום. ההונדה פרקטי יותר עם סבל מקורי, לעומת הבורגמן והמקסים שמציגים זנב אלגנטי נטול סבל. בהרכבה שלושת הכלים סוחבים בקלות ובנוחות מורכב מאחור, ללא השפעה ניכרת על הסחיבה או היציבות.

אבזור – למקסים יש פתיחה חשמלית של המושב, במקביל לפתיחה השגרתית מהסוויץ'. יש שקע 12V ובנוסף שקע USB, בלם חניה ואתותי חירום. ההונדה מעצבן ומכריח להוציא את המפתח מהסוויץ' ולפתוח את המושב מהדופן כמו בקטנוע הכי פשוט, וחסר גם את שקע ה-12V שהיה בדגם הישן שלו. הבורגמן סופר-מפנק ומפתה עם שלל אביזרים חשמליים – משקף, מראות, חימום ידיות ומושבים, ומציע גם אופציה לתפעול ידני של הווריאטור האלקטרוני שלו, ובנוסף גם מתג POWER לביצועים נמרצים יותר. לוח המחוונים בשלושת הכלים דומה, מפורט ונאה – עם תצוגה אנלוגית של סל"ד ומהירות וצג דיגיטלי עם שפע מידע נוסף.

גימור – המקסים 600 מרגיש מוצק ומהודק, עם חיבורים מדויקים של הפלסטיקה וצביעה ברמה גבוהה. למעט רשרוש קטן מהפרונט במעבר על מהמורות אכזריות במיוחד – הוא לא מרגיש נחות מהיפנים.

*בוחן נוסף:

עבורי, הסאן יאנג הרגיש כ"עוד אחד מהחבורה" – וזה ככל הנראה היתרון הגדול שלו. הוא לגמרי במשחק של השניים האחרים. אומנם לא מתעלה עליהם אבל גם לא נופל מהם באופן מהותי. אולי בנקודות בסעיף כזה או אחר, אבל אבסולוטית לא נחות מהם. ממש לא.

כן, יכול להיות שההונדה והסוזוקי שווים יותר. אבל הם בטח ובטח לא שווים 20-30 אלף שקל יותר. הייתי מוכן באופן אישי לשלם אקסטרה 4000-5000 שקלים בשביל ההונדה, "כי זה הונדה" ואולי עוד 1000-2000 שקלים מעבר להונדה בעבור הבורגמן, כי הוא בהחלט מפואר, נוח ומפנק כמו מכונית אמריקאית גדולה, אבל זהו פחות או יותר. למדנו, כלקוחות מחונכים היטב, שאם משהו עולה פחות באופן כה מהותי, הוא בהכרח פחות טוב, אבל הסאן יאנג מקסים 600 מתייצב בין הסוזוקי וההונדה מבלי להשפיל מבט, ומוכיח שאפשר גם אחרת.

ברמת המחירים הזו אין בכלל התלבטות. הסאן יאנג לוקח את שניהם ובגדול. הוא אולי לא מצטיין כמוהם בתחומים מסוימים, אבל הפרש המחיר מוחק כל נחיתות מזערית שאולי תימצא באיזשהו סעיף. המבחן חידד ושם אצבע על כלי שכנראה הלך לאיבוד בין הדגמים האפשריים ללקוח הישראלי.

*מוטי "ינוקא" גלברט:

המקסים הוא יציאה מאד מוצלחת של מפעל טייוואני לא גדול לא מפורסם ולא עשיר. התוצאה יועדה להיות ברוח המפעל הזה – צנועה, וזה מה שיצא. המהנדסים התמודדו יפה מאד עם המכלולים ההיקפיים שנותנים לקטנוע הזה יציבות כיוונית טובה, פניות בטוחות, ומגן רוח סביר עד גבול מהירות מסוים. נחמד מאד. בעיני כפסע היו מכישלון, אם הuויברציות היו גבוהות יותר, או המיתלים מתפקדים גרוע יותר. הסינתזה או המיקס הצליח מצוין. בזכות זה הוא נדחף לנישת המגה-סקוטרים בתור האח הבלתי מתוחכם, אבל זה שלא מפגר הרבה מאחור. כשהוא מתומחר ב-20-30 אלף שקל פחות, בהחלט יש לו מקום על הבמה בין כל הגדולים.

סיכום:

סאן יאנג מקסים 600 הוא קטנוע מוצלח.נקודה. ההתלהבות שלי ממנו במבחן הראשון היתה מוצדקת, אם כי אולי נסחפתי קצת בהכרזה שהוא יותר מהנה ממתחרים יקרים ומוכרים יותר כמו צמד המלווים של המבחן הזה. הוא לא טוב יותר, אבל בהחלט אפשר להגיד שהוא אטרקטיבי יותר בגלל הפרש המחיר הגדול. הסילברווינג 600 והבורגמן 650 הם קטנועים מיתולוגיים, מוצלחים ומהנים כל אחד בדרכו – אבל שניהם התקשו לשכנע אותנו שהם באמת שוים 28 או 36 אלף שקלים יותר** מהמקסים האנונימי אבל הלא פראייר בכלל. את חותמת הכשרות שלנו מחזקת טבלת המכירות. מסתבר שהמקסים 600 שכנע לא רק אותנו, והוא נמכר בכמות גדולה יותר מהסילבר ווינג ומהבורגמן הגדול גם יחד.

**בסוף 2016 הוזל מחירו של המקסים 600 לכ-40 אלף שקלים.

*גילוי נאות: המבחן נערך ונכתב באפריל 2016, טרום העסקתם של מוטי "ינוקא" גלברט ו"בוחן נוסף" אצל יבואני דו"ג.

גדלנועי 500 סמ"ק ומעלה – מחירים נכונים ל-1/2017

קטנוע	נפח מנוע	משקל ק"ג	הספק כ"ס	קטגוריה	מחיר 1/2017	מכירות 2015		מכירות 2016
סאן יאנג מקסים 600	565	234	41	תיור	39,985	74		80
הונדה SW T600	582	247	50.5	תיור	68,600	33		14
סוזוקי בורגמן 650	638	275	55	תיור מפואר	76,696	38		31
ימאהה טימקס 530	530	217	46	ספורט	79,985		559	446
BMW C650 ספורט	647	249	60	ספורט	85,000		30	36
BMW C650GT	647	261	60	תיור מפואר	90,000		8	11
הונדה אינטגרה 750	749	238	54	ספורט תיור	72,900		29	11
אפריליה SRV850	839	270	76	ספורט	88,156		4	1