ב.מ.וו C650GT מול סוזוקי בורגמן 650EXEC – מבחן השוואתי

בוחן נוסף: בני דויטש

שלוש שנים עברו מאז המבחן ההשוואתי האחרון של הבורגמן 650. עימתנו אותו אז מול הונדה SW-T600 סילברווינג, שניצח אותו בזכות כושר עירוני עדיף. אז איך זה שהסילבר לא משתתף גם במבחן הזה? ובכן, מקצה השיפורים שעבר הבורגמן החדש  ליטש ושיפר בין השאר גם את הכושר העירוני שלו, וחבילת היכולות שלו כעת גדולה יותר משל הסילברווינג שלא השתנה מאז ונותר מאחור. נכון להיום המתחרה הישיר של הבורגמן הגדול הוא קטנוע אחר, יקר יותר ולא פחות גדול ממנו – הב.מ.וו C650GT.

צילום ועריכה: אסף רחמים

אנו באנו

מאז שנולד ב-2002 מיצב הבורגמן את עצמו כקטנוע-על תיורי, ייחודי ומיוחד. 'ספינה', 'יאכטה', 'לוויתן', 'דינוזאור', 'טנדר אמריקאי' – כל אלו הם רק חלק קטן מהכינויים שנכתבו ונאמרו על הבורגמן 650, בעיקר בגלל הממדים העצומים בקנה מידה דו-גלגלי, וגם בשל חוויית הרכיבה עליו שמרגישה קצת כמו ריחוף או 'רכיבה על ענן'. הבורגמן הוא לא סתם קטנוע גדול, אלא גם כלי עם הרבה אופי וכריזמה. בכל העולם קיימים מועדונים של רוכבי בורגמן, רובם מעריצים מושבעים שיחליפו את הבורגמן שלהם רק באחד כזה חדש יותר. גם בארץ יש מועדון ותיק ופעיל שמאגד מאות רוכבי בורגמן ונהנה משיתוף פעולה ותמיכה של היבואן.

לב.מ.וו יש היסטוריה מפוארת של ייצור מכוניות ואופנועים יקרים ויוקרתיים, אבל למעט אפיזודה קצרה ולא מוצלחת עם ה-C1 החייזרי – לא ירדו קטנועים מפסי הייצור של הענק הבווארי. כשהחליטו במינכן להיכנס לתחום הקטנועים, היה זה אך טבעי מבחינתם לכוון אל הצמרת – אל ליגת העל של הקטנועים הגדולים והיקרים. ב-2012 הם הוציאו לשוק צמד קטנועים שיושבים על פלטפורמה משותפת. ה-C600 ספורט שם על הכוונת שלו את הטימקס, וה-C650GT התיורי שוגר בכינון ישיר אל הבורגמן.

שני התוררים המגודלים האלה נראים ומוגדרים כקטנועים, אבל מתחת לפלסטיקה יש מכונה טכנולוגית מורכבת ומשוכללת, שאנחנו מגדירים אותה כ'קטנוע-על'. את המבנה הזה המציא הטימקס, שהצליח לשלב איכויות דינמיות מעולם האופנועים במבנה פרקטי ושימושי של קטנוע. שני המתמודדים היום הם קטנועי-על לכל דבר, עם מנועים חזקים ותמסורת אוטומטית שמקובעים לשלדה, ואת הכוח הם מעבירים לגלגל בצורה סמויה בתוך הזרוע האחורית, מאפיין ששומר על הניקיון הקטנועי ולא משאיר מכניקה גלויה. המבנה הזה מאפשר למתלים לעבוד ביעילות ולספק התנהגות כביש טובה למרות המשקל העצמי הגבוה. משלימים את החבילה הדינמית מזלג קדמי אופנועי כפול משולשים ומערכות בלימה עם דיסק כפול מלפנים ו-ABS. שני הכלים מאובזרים ברמה גבוהה, ונושאים גם תג מחיר הולם וגבוה לא פחות – מעל 72 אלף שקלים לבורגמן ועד לא פחות מ-90 אלף שקל לגרסת 'היי ליין' המאובזרת של ה-C650GT.

בנמל הבית

מיד כשמתיישבים על שני הכלים מורגש ההבדל המשמעותי הראשון. המושב של הבורגמן נמוך יותר מזה של הבימר, וגם רך ועוטף יותר. הב.מ.וו קשיח וגבוה, ומעביר יותר הרגשה של רכיבה על הכלי מאשר בתוכו. המנוע של הבורגמן נוהם חרישית, סדר ההצתה שלו סימטרי, הפעולה שלו עגולה, חלקה ונעימה, והתמסורת שלו חלקה ומדויקת בצורה פנומנלית. למנוע של ה-GT יש סדר הצתה א-סימטרי והפעולה שלו יותר מחוספסת ורועשת. לעתים רועשת מדי, במיוחד כשנדרשים לתמרונים צפופים ואטיים בהם התמסורת דורשת סל"ד גבוה יחסית בשביל להתחיל לזוז. בפקקי התנועה שני הכלים משתחלים לא רע בכלל יחסית לגודלם, כשהבורגמן נדרש לקפל את המראות הבולטות שלו בלחיצת כפתור. מצחיק איך שהתהפכו היוצרות, ובתנועה עירונית הבורגמן החדש פתאום מרגיש קטן, עדין ומנומס לעומת ה-GT הרועש והגס. צידוד הכידון מצוין אצל שניהם, ומאפשר להשתחל ברוב המצבים מבלי להיתקע בין המכוניות.

במיאוצי הרמזורים יש לבורגמן יתרון קטן בזינוק בזכות החיבור המיידי של התמסורת, בעוד שאצל הב.מ.וו יש השהיה מסוימת וצורך בסל"ד גבוה בכדי לזנק חזק. כשפותחים חזק הבורגמן מוביל במטרים הראשונים, אבל אז התמסורת של הב.מ.וו מקבלת חיבור מלא אל הגלגל ומטיסה את ה-GT הרחק לפנים. גם במצב POWER הבורגמן נשאר מאחור, ומצליח ליישר קו בפתיחות רק כאשר ה-GT עמוס בשני רוכבים. הנוחות העירונית  של שני הכלים מצוינת, אבל גם כאן יש יתרון לבורגמן בזכות המתלים הרכים יותר שמגהצים וסופגים טוב יותר את מהמורות העיר. הב.מ.וו נוקשה יותר ומטלטל במעבר על אספלט משובש, אבל בתמורה משדר יותר פידבק לרוכב בפניות.

בתנועה עירונית בא לידי ביטוי האופי השונה של שני הכלים. שניהם עושים את העבודה בצורה טובה מאוד בסך הכל, אבל בדרך שונה. הבורגמן עדין, חלק ומדויק, לעומת הבימר הכוחני והגס יותר. ההעדפה ביניהם בהחלט תלויה באופי של הרוכב, כשהבורגמן יתאים יותר לרוכב בוגר ורגוע וה-GT ידבר יותר אל רוכב טמפרמנטי ואגרסיבי יותר, וגם לאופנוען שעבר לקטנוע מסיבות פרקטיות אבל עדיין מחפש קצת 'רעל'. עד שתחליטו איפה אתם נמצאים על הסקאלה, אנחנו יכולים לקבוע שבמונחים קטנועיים – יש לבורגמן יתרון מסוים במרחב העירוני.

בים הפתוח

אזור הנוחות של הבורגמן היה ועדיין נמצא בכבישים המהירים, הפתוחים והארוכים. כל הקלישאות של 'ריחוף', 'רכיבה על ענן' וכו' מתגבשות לחוויית רכיבה מהירה, תיורית ונוחה מאוד. הבימר GT גם הוא בכלל לא פראייר בכביש המהיר, ושני הכלים משייטים בכיף בכל טווח המהירויות של עד כ-150 קמ"ש. הטופ של שניהם עומד על כ-180 על השעון, ושניהם מפגינים יציבות מופתית גם במהירות המרבית. הבדל מוחשי יש בתאוצות הביניים, החזקות יותר אצל ה-GT, וגם כשהבורגמן עובר למצב POWER או מושך הילוכים במצב הידני – הב.מ.וו פשוט חזק יותר ומגיב מהר יותר למשיכת המצערת.

בכביש המהיר בא לידי ביטוי ההבדל במיגון הרוח של השניים. לשניהם יש משקף שמתכוונן חשמלית, אבל זה של הבימר עולה גבוה יותר, ותוך כדי משנה את הזווית שלו ומגן גם על המורכב. אצל הבורגמן יש כשל תכנוני שכשמעלים את המשקף למעלה הרוח חודרת מתחתיו ישר אל הידיים, וזה מהווה מטרד רציני בקור ובמיוחד בגשם. ב.מ.וו פתרו את התופעה הזו באלגנטיות עם שני כונסי אוויר קטנים ומתכווננים בצידי הכידון, כך שבחורף יש הגנה מלאה ממזג האוויר ובקיץ ניתן להסיט אותם פנימה ולאפשר למעט רוח מרעננת להגיע אל הרוכב.

כשעוברים מהכביש המהיר והפתוח אל הכבישים המשניים המתפתלים, מתגלה פער הדורות בין שני הכלים. לב.מ.וו יש בולם אחורי מרכזי כמו לאופנוע לעומת צמד בולמים אחוריים וקטנועיים אצל הבורגמן, וגם מלפנים יש לב.מ.וו עדיפות עם מזלג הפוך לעומת רגיל בסוזוקי. תנוחת הישיבה הגבוהה יותר ב-GT, הכיול הקשיח של המתלים ומרווח ההטיה הגדול מייצרים התנהגות כביש טובה יותר מאשר זו של הבורגמן וגם מביאים יותר חשק לרוכב ללחוץ את הכלי הכבד בכביש המפותל. נתון נוסף שנותן כאן עדיפות לב.מ.וו הוא המשקל, הנמוך בכעשרים ק"ג מהבורגמן. תחושת ההיגוי בעייתית בשני הכלים, אבל גם כאן יש עדיפות לב.מ.וו עם היגוי מעט כבד ואינפורמטיבי יותר. ההיגוי של הבורגמן זריז יותר, אבל נעדר תחושה כמעט לחלוטין, והיתרון בכבישים הפתוחים והמתפתלים נמצא באופן ברור אצל ה-GT650.

באוקיינוס הסוער

עד עתה ראינו פחות או יותר שוויון בין שני הכלים. הבורגמן שמרני, מדויק ומפנק יותר, ואילו הבימר חזק ומתנהג יותר, אבל גם גס ורועש יותר. בנקודה הזו אפשר לסכם שהבחירה באחד הכלים תלויה באופי של הרוכב, וההכרעה עוברת לשורה התחתונה של התמורה למחיר, שם לבורגמן יש עדיפות באבזור ובמחיר.

אבל אז, דווקא לקראת סיום המבחן, הגיעה ההכרעה. היינו באזור שדרות ובדיוק כשסיימנו את הצילומים התחיל לרדת גשם. רכיבה ארוכה ורצופה בגשם, בסוף היום בחזרה הביתה – היא הנקודה החלשה של כל דו-גלגלי. אתה מת כבר להגיע, ולא מעניין אותך כלום חוץ מלעשות את זה מהר, בטוח ויבש ככל שניתן. אסף הצלם בחר לשבת במושב האחורי של הב.מ.וו למרות שבבורגמן היה חימום, וזה היה רק הסימן הראשון לתפנית שחלה. דווקא באותה נקודה שבה הבורגמן הצטיין מאז ומתמיד – בא הב.מ.וו C650GT ועשה לו בית ספר. ה-GT גיבש את כל התכונות שלו – ממיגון הרוח המעולה, דרך המנוע החזק ועד להתנהגות הכביש המצוינת, ופשוט זלל את הכביש כאילו הוא יבש והשמש זורחת. הוא הרגיש מצוין גם ב-140-150, השרה בטחון ברכיבה והפך אותה למהנה למרות מזג האוויר הגרוע. הבורגמן לעומתו שידר לרוכב שאולי כדאי להאט קצת כי ההיגוי כבר לא משהו במהר על רטוב, והפאק הקטן הזה במיגון הרוח אילץ אותו לבחור בין רוח ומים על הידיים או על הקסדה.

במרינה

כשהגענו למרכז ישבנו על קפה והבטנו בשני הענקים שחנו להם בחוץ בגשם. עוד לפני שהחלטנו מי המנצח של המבחן, ידענו כבר באופן ברור מי לא יכול לנצח. תנאי הקצה בהם נבחנו שני הקטנועים הוכיחו לנו שה-C650GT של ב.מ.וו הוא מכונה דו-גלגלית טובה יותר מהבורגמן 650 של סוזוקי. עכשיו רק צריך להחליט האם יש כאן ניצחון בנקודות, והאם הב.מ.וו באמת מצדיק הפרש מחיר של תשעת אלפים שקל, או של 18 אלף אם אנחנו רוצים אותו מאובזר ברמה דומה לבורגמן.

ההכרעה לא הייתה קשה. מעבר ליתרון הדינמי של ה-GT, יש את הענין של הלוּק ושל מכלול התחושות שמעביר הכלי לרוכב. העיצוב של הב.מ.וו מודרני ומחודד, והוא נראה שונה ומיוחד לעומת הבורגמן – שהוא נאה ומרשים בפני עצמו, אבל ליד הב.מ.וו נראה שמנמן ושגרתי. התחושה שמעביר הבורגמן לרוכב היא של כלי מעודן וסולידי, מפנק – אבל לא מרגש. ל-C650GT יש עוד משהו מעבר לזה. יש לו משהו גרזני באופי שמגיע גם מהפלטפורמה המשותפת עם ה-C600 ספורט, וגם מה-DNA של אופנועי ב.מ.וו, ודווקא החספוס וחוסר העידון שלו מייצרים אופי מיוחד שבהחלט עשה לנו את זה.

תכל'ס

המחיר הגבוה של הכלים האלה מציב בפני שניהם אלטרנטיבות אופנועיות רבות, אבל אם אנחנו מחפשים קטנוע-על תיורי ברמה הגבוהה ביותר – זה המחיר. הבורגמן 650 הוא קטנוע מעולה עם איכויות גבוהות, מפנק ברמות על, מאובזר עד לגרון ונותן תמורה מצוינת למחיר הגבוה שלו. הב.מ.וו C650GT הוא אולי ספינת תיור קצת פחות מפנקת, אבל הוא טוב מהבורגמן בתחום הדינמי כמעט בכל פרמטר, ובשורה התחתונה הוא גם הרבה יותר מהנה לרכיבה. במגרש היקר הזה הב.מ.וו בהחלט שווה את הפרש המחיר, ולכן ה-C650GT הוא המנצח הברור של המבחן.