יד שנייה – קימקו דאונטאון 125/200/300 (2013)

קימקו חוגגת השנה 50. החברה הטייוואנית שהתחילה את דרכה כיצרן חלפים של הונדה היא היום יצרנית הקטנועים החמישית בגודלה בעולם. קימקו שואפת זה מכבר לשחק במגרש של הגדולים, ובשנת 2000 החלה לפתח ולייצר קטנועים שהם קצת יותר מכלי תחבורה בסיסי, פשוט וזול. הגרנד-דינק שמיוצר כבר למעלה מעשור היה הסנונית הראשונה. הוא אמנם הציע ביצועים טובים בקטגוריית ה-250, אבל סבל מאיכות והתנהגות כביש ירודות. אחריו באו קפיצות לגובה עם האקסייטינג 500 המגושם וה'מאירואד' 700, וחזרה לקרקע עם האקסייטינג 250/300 – שנכון להיום תופסים את נישת ה'מנהלים' בליין הדגמים הדי צפוף של קימקו. ב-2009 הוצגה סדרת ה-DOWNTOWN עם קטנועי 'מנהלים-ספורט-אלגנט' שמשלבים איכות ייצור וחומרים גבוהה ומנועים מודרניים וחזקים מסדרת ה-G5.

מה בחבילה

תנוחת הישיבה על הדאונטאון זקופה ומרווחת. המושב רחב, אבל הריפוד דק והוא מרגיש נוקשה. המתלים מכוילים על הצד הקשיח, והתוצאה היא נוחות שאינה כורסתית או מפנקת. התפעול גס, שיבושי האספלט מורגשים, אבל בשורה התחתונה הדאונטאון הוא קטנוע מהנה לרכיבה, במיוחד דגם ה-300 החזק והדומיננטי שבסדרה. התנהגות הכביש שלו מצוינת, הבלמים טובים מאוד, ואוסף התכונות הדינמיות שלו מתגבש לכדי קטנוע עם אופי, תכונה נדירה בקטנועים, וקיימת בעיקר אצל המשובחים והיקרים שבהם. השימושיות שלו מצוינת עם תא מטען גדול מאוד תחת המושב, סבל מקורי, וו תליה יעיל ותא כפפות עם שקע טעינה בחזית.  הדאונטאון משתחל בקלות בתנועה עירונית צפופה, וגם משייט מהר, נינוח ויציב בכבישים מהירים, ואף מאפשר ליהנות מהרכיבה עליו בכבישים מפותלים. העיצוב מודרני ונאה, הגימור מצוין, והתמורה שהוא נותן למחירו – טובה מאוד.

הדגמים

ה-300 הוא הדגם הראשון והבכיר בסדרה, שמשווק אצלנו מ-2009. מנוע ה-300 הוא לא 250 מוגדל, אלא מנוע שתוכנן מראש בנפח הזה, עם נתון הספק מרשים של 32 כ"ס – קרוב לקטנועי ה-400 סמ"ק. המחיר לחדש (כ-29 אלף שקל) גבוה מעט מקטנועי 250 מקבילים, הביצועים כאמור טובים בהרבה, והחל מ-2013 כולל ABS כסטנדרט (אופציונלי מ-2010).

ה-125 הוא למעשה אותו דאונטאון גדול עם מנוע שמאפשר לרכב עליו עם דרגת הרישיון הבסיסית. המנוע מפתיע ביעילותו, מביא את הקטנוע בקלות למהירות של 110, ומאפשר למשוך עד 120 קמ"ש אמיתיים, כך שהוא מציע גם כושר בינעירוני מסוים. התמסורת מצוינת, ובכל השאר הוא זהה ל-300 ול-200. הדאונטאון 125 משווק כאן גם הוא מ-2009, והמחיר שלו כחדש (כ-20 אלף שקל) משייך אותו לקטגוריית הפרמיום של קטנועי ה-125.

ה-200 הגיע אלינו ב-2010, עם הספק מנוע של 21 כ"ס ותג מחיר של 23 אלף שקל שזורק אותו הישר לתחתית הזירה של קטנועי ה-250. כמו ילד סנדוויץ' טיפוסי הוא נופל בין הכיסאות, התמורה שהוא נותן למחירו אינה מרשימה במיוחד, והנוכחות שלו בשוק זניחה.

בשוק

דגם ה-300 הוא הבולט שבסדרת הדאונטאון, והוא גם הנמכר ביותר כחדש והמבוקש ביותר בשוק המשומשים. קהל היעד שלו הם אלה המחפשים קטנוע גדול עם אוריינטציה ספורטיבית, וה-300 מספק את הסחורה במחיר אטרקטיבי. הסחירות שלו לא רעה בכלל, וקטנועים שמורים כאלה יתקבלו בברכה בכל טרייד-אין ולא יבלו שם יותר מדי זמן עד שיגיע הלקוח שירכוש אותם. נדיר היום שקטנוע מקבל מחיר מחירון מלא, אלא אם הוא באמת במצב יוצא דופן יחסית לשנתון שלו, והדאונטאון לא יוצא דופן מהבחינה הזו. 10-20% מתחת למחירון זה נחשב לא רע בשוק שלנו, וזה בערך המצב של כלים כאלה שטופלו כמו שצריך ועברו קילומטראז' תואם או נמוך מעט ממה שמקובל, כ-10-15 אלף ק"מ בשנה.

כלים ותיקים יותר שחצו את קו ה-50-60 אלף ק"מ נחשבים פחות אטרקטיביים, למרות שמבחינה מכנית הם מראים אמינות ועמידות ברמה גבוהה משמעותית מאשר קטנועים טייוואנים מהדור הקודם. גם הפלסטיקה מחזיקה מעמד יפה ושורדת בכבוד את השנים, למרות המתלים הקשים שמעבירים את החבטות הכביש אל גוף הקטנוע. במאמר מוסגר כדאי לציין שהלקוח הישראלי משוכנע כנראה שקטנועים במהותם הם מוצר עם אורך חיים מוגבל למדי, והאמון שהוא נותן בכאלה שכבר נסעו הרבה – מוגבל ומתבטא במחיר שהוא מוכן לשלם עליהם, לרוב עשרות אחוזים מתחת למחירון, וזו אמירה שאופיינית לשוק הקטנועים הבינוניים כולו ולא לדגם או יצרן מסוים. ה'גמישות' אם כן, במחיר של קטנועים מרובי קילומטרים – גדולה יותר.

דגם ה-125 פחות מבוקש, הן בגלל מחיר הקניה הגבוה שמכתיב מחירון משומשים גבוה, והן בגלל ההיצע הגדול של סוגי קטנועים בסגמנט הזה. הוא לא ממש פגר כיד שנייה, אבל שוב – מילת המפתח בסחירות שלו היא "גמישות".

במוסך

עברנו במספר מוסכים, גדולים וגם קטנים, כאלה שמתמחים בקטנועים ומכירים את דגמי הדאונטאון היטב. כולם כאחד מציינים את השיפור הגדול באיכות החומרים והבנייה של קטנועי הדאונטאון, לעומת דגמים אחרים של החברה, ומדווחים גם על לקוחות מאוד מרוצים, בעיקר בדגם ה-300, מהביצועים ומהאמינות שהוא מספק. האמינות טובה, אבל לא מוחלטת. אין לדאונטאון נקודות תורפה מובהקות, כלומר תקלות זהות שחוזרות על עצמן באופן גורף בהרבה כלים, אבל מה שאפשר להסיק מעדויות המכונאים שמטפלים בהם, הוא שהכלים המשופרים שמותחים עוד יותר את הביצועים – מותחים גם את גבולות העמידות של המכלולים המכניים ומועדים לתקלות מנוע ותמסורת.

ב-125 התמונה פחות ורודה, אם כי גם אצלו אין מחלות כרוניות אלא פשוט בלאי מואץ יותר, ויותר עדויות על מנועים ששבקו חיים. זה נובע באופן טבעי מאופי העבודה המאומץ של מנוע בנפח קטן שצריך לסחוב עליו משקל של קטנוע גדול ולספק במקביל גם ביצועים טובים.

מנוע הדאונטאון הוא כאמור מדור מתקדם וחדש של קימקו, ובטיפולים צריך להקפיד על שימוש בשמן הנכון שנדרש על ידי היצרן, 5W40 סינתטי מלא. הטיפולים, או ליתר דיוק – מחירם, הוא הנקודה העיקרית שפוגמת באטרקטיביות של הדאונטאון, לפחות על הנייר. הנייר – כלומר הנחיית היבואן, אומר להיכנס לטיפול כל חמשת אלפים ק"מ, קטן – גדול לסירוגין, כשבטיפול גדול מוחלפים גם רכיבי התמסורת, בהם גם הרצועה שמחירה קרוב לאלף שקלים. בפועל, אם להיצמד להנחיית היצרן, בטיפול הגדול יש לבדוק את מצב הרצועה והמשקולות, ולהחליף רק אם יש צורך. מכונאי מנוסה והגון יוכל לקבוע במבט בוחן האם יש צורך בהחלפה או שניתן למשוך עוד עם אותם הרכיבים. מכונאים ששוחחנו איתם מעידים שברוב המקרים אין צורך בהחלפה תכופה שכזו, וזה תלוי מאוד באופי הרכיבה על אותו קטנוע מסוים. מי שמנצל את התכונות הספורטיביות של הדאונטאון הגדול ו'קורע' אותו בזינוקים חזקים, בפתיחות וסגירות אלימות של המצערת, ובתאוצות ביניים חזקות – יצטרך לשלם על כך בטיפול הגדול. מי שרוכב רגוע יותר יוכל לבצע החלפת רכיבי תמסורת גם במרווחים כפולים, כלומר כל עשרים אלף ק"מ, ואז גם העלות הכוללת הופכת להיות הגיונית יותר.

ביום יום

בתחום של צריכת הדלק הדאונטאון 300 הרבה יותר רחום מאשר במחירי הטיפולים, וניתן בקלות להגיע איתו לנתון של כ-30 ק"מ על כל ליטר דלק, בתנאי שפרק יד ימין של הרוכב לא מתפתה לזינוקים חורכי אספלט או לדריפטים משעשעים כשהצמיג או התשתית לא מספקים אחיזה מושלמת. התנהגות כזו היא חלק מהאופי של הקטנוע הזה, וההתייחסות כאן כפי שאפשר להבין היא יותר ויותר כלפי דגם ה-300 הדומיננטי בסדרה, כשה-125 יהיה מעט יותר חסכוני.

הנוחות היא הנקודה החלשה של הדאונטאון, אבל מי שהישבן שלו לא מפונק יותר מדי יתרגל אליו די מהר ויקבל בתמורה תכונות דינמיות ברמה גבוהה. בעיר הדאונטאון לא מרגיש מסורבל יותר מקטנועי ה-250 ומחוץ לעיר דגם ה-300 נותן ערך מוסף גדול כשהוא מתקרב בביצועי המנוע לקטנועי ה-400, אבל עולה הרבה פחות. השימושיות כאמור מצוינת והקומבינציה שמספק הקימקו הזה היא מאוד מוצלחת ומתגמלת.

אורי מהדרום רכש לפני כשנתיים דאונטאון 300 מודל 2010 שעבר לפניו שתי ידיים, אבל עשה מעט מאוד ק"מ. הוא היה הכלי השלישי שראה, שילם עליו כ-15 אחוז מתחת למחירון ועשה עליו מאז יותר מחמישים אלף ק"מ. הנסיעות שלו הן בינעירוניות ברובן ואופי הרכיבה רגוע. החלפות שמן הוא עושה בעצמו בכל חמשת אלפים ק"מ, ואת שאר הטיפולים במוסך. הוא מעיד על אמינות מכנית מצוינת ועל מנוע שמרגיש חזק ולא דועך עם רבות הקילומטרים והזמן. אין בקטנוע שלו אכילת שמן בין טיפול לטיפול, והתקלה יחידה שהוא סבל ממנה כמה פעמים היא רצועה שנקרעה אחרי כמה אלפים בודדים של ק"מ, מה שמעיד לדעתנו על בעיה בכלי המסוים שלו. "עבורי זה קטנוע ראשון אחרי כמה אופנועים. הוא קטנוע פגז ובהחלט הייתי ממליץ עליו לאחרים". אורי מאוד מרוצה מהמנוע ומהעמידות של הפלסטיקה, וגם מתא המטען ומהחסכוניות בדלק: "הוא עושה אצלי 1:30, הכל מתועד", וטענות יש לו רק אל מיגון הרוח: "הוא נמוך מדי ולא איכותי", וכמובן לרצועה שתקעה אותו באמצע הנסיעה, ולמחיר המאוד יקר שלה, כאלף שקלים.

אביחי, חייל בן 19 מאשקלון, רכש לפני כשנה דאונטאון 125 מיד שנייה עם 21 אלף ק"מ, ושילם עליו קרוב לעשרים אחוז מתחת למחירון. הקטנוע שלו נרכש במצב מצוין, מכני וחיצוני, וכך הוא גם היום עם עוד שבעת אלפים ק"מ שנוספו לו תחת ידיו של אביחי. הוא "מאוד מרוצה מהגודל, מהנוחות ומהיופי הכובש" וגם מהמנוע שסוחב יפה ומתא המטען הגדול. טיפולים שוטפים עושה אביחי במוסך, ותקלות לא היו בכלל  "טפו טפו טפו…"

רונן, בן 38 ממודיעין, רכש ב-2011 דאונטאון 200 חדש ועשה עליו כ-17 אלף ק"מ. "בחרתי בדאונטאון כי הוא קטנוע גדול ומרווח וקראתי ביקורות טובות על איכות הייצור והגימור. אני רוכב רגוע וזהיר, לא עובר את ה-110, והוא היה עבורי קטנוע ראשון אחרי זמן רב שלא רכבתי על שני גלגלים". המסלול של רונן היה מודיעין – ת"א, הלוך וחזור, והוא היה מרוצה בסך הכל מהקטנוע, אם כי אחרי זמן מה הוא הרגיש מחסור בכוח מנוע וגם "המושב לא כל כך נוח". טיפולים הוא עשה כסדרם במוסך, ותקלות לא היו בכלל. כשהרגיש שמיצה את הקטנוע, עשה רונן עסקת טרייד-אין וכיום הוא רוכב על הונדה CBR250R עם ABS.

כאן אצלנו בפול גז נבחן הדאונטאון במבחן ארוך טווח במשך כשנה. מסכם פרידמן העורך: "אחרי 27,500 ק"מ בשנת עבודה אחת קשה ואינטנסיבית, הוא עמד כמו תותח. לא חסרו ספקנים בהתחלה. אלו שהבטיחו לנו – בטוב לבם – ביקורים תכופים במוסך, המתנות ממושכות לגרר שיחלץ אותנו מצדי הדרך, ומה לא. הם טעו. בגדול". ומוסיף ינוקא שעשה עליו את רוב הק"מ: "מעל לכל הצליחו לטעת בו אופי. אתה מזהה בו אמירה, ומקבל תחושה של 'באתי לעבוד'. כולנו יודעים שבבחירה בין היופי לאופי כולנו היינו רוצים לא להסתבך אלא לקבל הרבה משניהם, אז ובכן – יש לו את שניהם. אם רק היו לו מתלים רכים יותר, לא היינו מוצאים שום דבר להתלונן עליו."

למה כן?

• מנוע חזק ב-300
• התנהגות כביש מצוינת
• איכות חלקים וגימור גבוהה
• שימושיות טובה מאוד
• עיצוב נאה
• סחירות טובה ב-300
• צריכת דלק טובה
• אמינות טובה
• תמורה מצוינת למחיר

למה לא?

• נוחות בינונית
• מתלים קשים
• אופן פעולה גס ולא מעודן
• 125 יקר יחסית
• ה-200 לא נותן תמורה הולמת למחיר

עלויות חלפים – דאונטאון 300

• מחירי החלפים הם לפי מחירון עופר-אבניר, יבואני קימקו
• כל המחירים כוללים מע"מ (18%)

עלויות טיפולים לפי המחירון הרשמי של היבואן

* המחירים כוללים עבודה, חלפים ומע"מ (18%), והם נכונים ליום פרסום הכתבה בלבד.

צמיגים: פירלי דיאבלו, מצלר פיל פרי, מישלין פיילוט פיור – 1,250 ש"ח לסט.

* כל המחירים הם מחירי שוק ריאליים בהם נמכרים הצמיגים, והם כוללים הרכבה ואיזון. תודה לאורן מ'צמיגי זיתוני' על הנתונים.