בראשית
בתחילת שנות השמונים כבר הבינו בהונדה לאן נושבת הרוח ופזלו אל השוק האמריקאי הגדול. הם החליטו לתכנן קטנוע שייצא מהקופסה שהמציאה הווספה, ומה שכנראה עמד לנגד עיניהם הייתה מכונית אמריקאית גדולה וארוכה; קונברטיבל כזו. לקטנוע שיצא להם הם קראו CN250, או 'הליקס' בארה"ב. אצלנו הוא זכה לכינוי 'ברווזה', ויש עדיין כמה כאלה שנוסעים על הכבישים. יכול להיות שמבלי לשים לב הם המציאו את קטנוע העל הראשון? אולי. בתחילת שנות האלפיים הציגה הונדה קטנוע-על אמיתי עם מנוע דו-צילינדרי בנפח 600 סמ"ק, כזה שבגנים שלו יש הרבה DNA של אותו קטנוזאור קדום.
שמות
את השם 'סילברווינג' מחזרו בהונדה מה-GL650 – האח הקטן של הגולדווינג, דינוזאור בפני עצמו. הסילברווינג הוא קטנוע עצום ממדים, ארוך מאוד, מרווח מאוד, ועם בגאז' גדול – בדומה לאותו CN של פעם. מ-2002 עד 2006, כל סילברווינג הוא בנפח 600. ל-600 יש 50 כ"ס עם אופי קצת מחוספס, ונטייה לטיפה היקרה. מ-2006 קיים גם דגם ה-400, עם 39 כ"ס על אותו מבנה, והוא כבר הרבה יותר מעודן וחסכוני. ב-2005 קיבל ה-600 גם גרסת ABS, וב-2009 עבר ה-400 עדכון עיצובי מקיף ושינה את שמו ל- SW-T400. ה-600 באיחור אופנתי קיבל את אותו עדכון שנתיים לאחר מכן. ב- SW-T600 יש גם כמה שינויים בתמסורת ובתושבות המנוע, והוא חלק ומעודן כמעט כמו ה-400.
ויקרע
הונדה תכננו את מערכת ההינע של הסילברווינג על פי העיקרון של פעולה רגועה (Under-Stressed Design), לטובת אמינות ועמידות לאורך זמן. המנוע והתמסורת מכוילים כך שביצועי המקסימום שאפשר לסחוט מהם רחוקים ממיצוי הפוטנציאל הגלום בהם. אפילו אם אנחנו רוכבים אגרסיביים ש'קורעים' את המנוע בפול גז במשך שעות, הוא עדיין פועל עמוק בתוך תחום העבודה הבטוח שלו. גם השלדה והמתלים מהונדסים לטובת נוחות ושימושיות, והסילברווינג רחוק מלפתות לרכיבה ספורטיבית. התוצאה היא מנועים אמינים ברמה כזו שצריך ממש הזנחה פושעת כדי להרוג אותם.
במדבר
שוק היד שנייה של הסילברווינג תקוע באמצע המדבר השומם של קטנועי העל המשומשים. העצמות של המחירון שלו כבר התייבשו ומפוזרות סביבו. הוא יכול לעמוד חודשים בתפילה לאלוהי לוחות המכירה, ואין קול ואין עונה ואין אף טלפון אחד שהגרון היבש שלנו יוכל למלמל לו: "תבוא, תראה… יש על מה לדבר". כשמגיע סוף סוף מלאך, הוא מציע חצי כוס מים בעבור נשמתו של הקטנוע הנאמן. נשרים חדי עין פושטים מדי פעם על קן של סילברים ישנים וחוטפים אחד בריא במחיר נוצה, אבל אז גם ה-ם נתקעים איתו. הוא נאמן כמו ח"כ לכסאו, והוא מוכן לעשות את הכל כדי להישאר. הוא לא מעקם את האף בתנועה העירונית הצפופה, ואם צריך הוא ייקח שני אנשים על ציודם לסיבוב מסביב למדינה, יגן עליהם מהרוח ויפנק להם את התחת. בלילה, בחניון, הוא אפילו יודע להגיד "אני לא טימקס", אם במקרה עובר גנב לידו. הוא לא מבקש ימי מחלה, אין לו קפריזות, והוא הפרטנר האידיאלי למערכת יחסים שלווה וארוכת טווח.
דגמי ה-400 מבוקשים יותר מה-600 וגם נפוצים יותר בשנתונים האחרונים. דגמי ה-400 מ-2006-7 שנרשמו לפני הרפורמה בדרגות הרישוי, מתאימים גם לרישיון נהיגה A1. כל השאר דורשים רישיון בלתי מוגבל.
דברים
אז האם מכונה מושלמת, בלי תקלות? לא לגמרי, אבל בהחלט כמעט. חפרנו והצקנו לבעלי סילברים ולמכונאים שמתמחים בהם, וזה מה שדלינו מהם: לדגמי ה-600 הוותיקים יש לעתים בעיה של שריפת פלאגים, בעיקר בשימוש עירוני עם הרבה התנעות. הפתרון פשוט וזול – מצתי אירידיום בעלות של פחות ממאתיים שקל לזוג פותרת את הבעיה. לפלסטיקה שבחזית, שוב – בעיקר בדגמי ה-600 הוותיקים, יש נטייה להשתחרר בגלל נפילות או חבטות חזקות. מה עוד? בערך כלום.
"הונדה זה דת", אומר לנו אלון ניב, שתיקן הונדות עוד בבטן אמו, והוא מבטיח לנו חיי נצח למנוע אם נקפיד על מילוי מצוות היצרן כהלכתן. מרווחי הטיפולים של הסילברווינג גדולים. היצרן מנחה להחליף שמן מנוע כל 12 אלף ק"מ, אבל כניסה לטיפול קטן מתבצעת כל 6000 ק"מ. בכל טיפול מחליפים משהו אחר, כך שכשמגיע טיפול גדול פעם ב-24 אלף ק"מ, המכה הכספית פחות כואבת בכיס.
אז במקום תקלות שלא מצאנו, ליקטנו כמה עצות לבעלי סילברים: בכלים האלה יש אימובילייזר מובנה וצ'יפ תואם במפתח. אם איבדתם איכשהו את שני המפתחות, תיאלצו להחליף מחשב מנוע יקר. שכפול מפתח מקודד כזה עולה כ-300 ש'ח, אז אם יש לכם סילבר עם מפתח יחיד – רוצו לשכפל, זה כדאי. הבולמים הקדמיים רכים במקור, ועם השנים הם הופכים לרופסים ומעצימים את תחושת הרכב האמריקאי הישן שיש בסילבר. החלפת שמן בולמים תפתור את הבעיה ותחזיר להם את עלומיהם. עוד עצה שקיבלנו בהקשר הזה – להחליף בקיץ שמן מנוע בתכיפות גבוהה יותר ממה שדורש היצרן, ולעשות את זה כל 6,000 ק"מ.
שופטים
מישל בן יאיר, בן 55 מראשל"צ, הוא חסיד מושבע של הסילברווינג 600 ורוכב כיום על הסילבר ה-11(!) במספר שלו. הוא הזמין וקיבל את הסילבר הראשון שהגיע ארצה, ומאז הוא מזמין אחד חדש כל שנה. "זה הקטנוע המושלם עבורי", מספר לנו מישל. "הוא נוח לי מאוד, יש מלא מקום תחת המושב, וזה חשוב לי כי אני לא סובל ארגזים. האמינות מצוינת, הטיפולים לא יקרים, ואני מקבל מחיר הוגן ויחס מעולה בטרייד אין". עם שני כלים בעבר הייתה לו בעיה עם הפלסטיקה של החזית שהתרופפה וטופלה במסגרת האחריות. "ניסיתי את כל הקטנועים האחרים – טימקס, ב.מ.וו, בורגמן – ואף אחד מהם לא נותן לי את מה שנותן הסילברווינג. חשבתי גם על האינטגרה, וקיוויתי שזה בעצם מה שיצא מה- E4-01 שהוצג ב-2005, אבל התאכזבתי מאוד מתא המטען הקטן שלו ומהנוחות שלא מתקרבת לסילבר". מסכם מישל: "אין, לא היה וכנראה גם לא יהיה כמו הסילברווינג".
אלעד כהן, בן 30 מרמת גן, הוא אופנוען ותיק שהאופנוע המיוחד שלו נגנב. אלעד עבר לרכב על סילברווינג 600 מסיבות פרקטיות. "הסילברווינג הוא כלי יפני אורגינל, על כל המשתמע מכך. האמינות שלו מעולה, וכך גם השימושיות והנוחות". לאלעד זהו הסילבר השני. "הראשון עשה מעל 120 אלף ק"מ, מהם כ-20 אלף אצלי, והחלפתי אותו לא בגלל שהייתה לו איזושהי בעיה, אלא פשוט מצאתי אחד אחר עם הרבה פחות ק"מ במחיר מציאה". בתור רוכב ספורטיבי, אלעד לוחץ את הסילבר שלו חזק, ומכניס אותו גם למצבים שהוא לא מתוכנן אליהם. "כשמתגרזנים עם הסילבר בכבישים מפותלים, מתישהו הוא מתחיל להתנדנד ולאותת שהוא לא בעניין, אבל גיליתי שגם אחרי שהוא נכנס לנדנודים האלה – עדיין יש עוד הרבה אחיזה ושליטה, עד שהוא מתחיל באמת לזרוק גלגל…".
רון, מהנדס בן 32 מתל אביב, רוכב מזה שנה וחצי על סילברווינג 400 מודל 2006 יד שלישית עם 60 אלף ק"מ. רון בחר דווקא בסילבר כי הוא "קטנוע גדול, נוח, חזק, עם בטיחות אקטיבית סבירה ומהירות שיוט גבוהה". הוא בדק אותו אצל סטפן ושילם עליו 35% פחות מהמחירון. יישור קו כלל זוג צמיגים וחלקים לטיפול גדול שעלו לו 1,200 ש"ח. את הטיפולים מבצע רון בעצמו, ומתלונן על "פתח ריקון שמן בקוטר של מכסה ביוב, שמקשה על החלפות שמן", וגם על "היבואן החמסן שדורש מחירים לא הגיוניים על חלפים". תקלות לא היו לו למעט הבוכנה שתומכת במושב כשהוא פתוח, והוחלפה בעלות של 200 שקל. רון מרוצה מאוד מהסילבר שלו וחושב שהוא קנייה מוצלחת. מה שלא מוצא חן בעיניו היא התנהגות הכביש: "הסילברווינג מתנהג כמו מכונית אמריקאית ישנה, ולא משרה בטחון כשלוחצים אותו בפניות", אבל מצד שני הוא גם רואה בזה יתרון, בכך שהסילבר "לא מעודד שישתוללו איתו". לשדרוג הוא חושב על דגם ה-600 בשביל עוד קצת כוח, או על הטימקס שמתנהג הרבה יותר טוב, אבל פחות שימושי ונוח.
יאיר, איש ביטוח בן 35 מרחובות, חיפש קטנוע גדול ואמין שישרת אותו לאורך זמן. הוא רכש לפני שלוש וחצי שנים סילברווינג 400 משנת 2007 עם 13 אלף ק"מ, שילם עליו 5,000 שקל מתחת למחירון, ועשה עליו מאז עוד 60 אלף ק"מ, רובם מחוץ לעיר. יאיר מטפל לפי הספר במוסך מורשה של הונדה, והוא היחיד מתוך כשלושים בעלי סילברווינג שראיינו, שהעיד על תקלה מכנית: "שתי משאבות מים הוחלפו בהפרש של 20 אלף ק"מ", וגם שני מצברים שלא היו מהסוג המתאים לסילבר. יאיר מרוצה מאוד מהסילבר שלו: "הוא יושב טוב על הכביש, נוח מאוד בנסיעות ארוכות, רוחות לא מפריעות לו, וגם בגשם הוא מתנהג מצוין".
עופר, בן 53 מתל אביב, מכונה 'הנקניק' על שם המעדנייה שלו, ורוכב על הסילברווינג הרביעי במספר שלו. עופר מעיד על עצמו שהוא "הונדה פריק", ומתכנן לרכוש סילברווינג נוסף עבור בנו. עופר מטפל באופן קבוע במוסך המרכזי של הונדה, ומרוצה מאוד מהשירות והמקצועיות שם. "הסילבר שלי חדש ובאחריות, והייתה חריקה בתמסורת. במוסך המרכזי לא מרחו אותי בסיפורים, אלא הזמינו סנדלי סחיבה מקוריים וחדשים. עד שהגיעו החלקים קיבלתי קטנוע חלופי, וכמובן שלא גבו ממני אגורה". עופר חבר גם במועדון הסילברווינג שמארגן טיולים לחבריו, בנוסף להנחות בטיפולים ובציוד בחנות היבואן. אחרי שנים על אופנועי ספורט, הוא מאוד מרוצה מהסילברים שהיו ויש לו, ומעריך מאוד את הנוחות והאמינות שלהם.
אחרית דברי הימים
הונדה סילברווינג הוא פשוט אחלה קטנוע. חזק ומהיר, נוח, שימושי, אמין ואיכותי. אין לו יומרות ספורטיביות, והוא לא כל כך מפואר או יוקרתי, אלא יותר סוס עבודה נאמן שעושה הכל ביעילות, בלי לקרוע לבעליו את הכיס. גם אחרי שנים על הכביש, עם הרבה עשרות אלפי ק"מ תחת גלגליהם, יש לסילברווינג הרבה מה להציע, ומעל לכל זה – המחירים בהם הם נסחרים הופכים אותם לקנייה מצוינת.
למה כן?
- מנוע חזק ותמסורת טובה
- שיוט בינעירוני מהיר
- יכולת עירונית טובה
- נוח, מרווח ושימושי מאוד
- אמינות ואיכות ברמה גבוהה מאוד
- מחיר קנייה זול כמשומש
- מרווחים גדולים בין טיפולים ועלות זולה יחסית
- ABS ב-600 (מ-2005)
- גניבוּת נמוכה
- שוק אפטר-מרקט גדול וזמינות חלפים באיביי
- עיצוב נאה לדגמי ה-SW-T
למה לא?
- צריכת דלק גבוהה ב-600 (סבירה ב-400)
- התנהגות כביש בינונית
- סחירות נמוכה
- עיצוב מיושן של הדגם הוותיק
- מחירי חלפים יקרים אצל היבואן
עלות טיפולים לפי המחירון הרשמי של היבואן
| ק"מ | עלות הטיפול – 400 | עלות הטיפול – 600 |
|---|---|---|
| 1,000 ק"מ | 528 ש"ח | 538 ש"ח |
| 6,000 ק"מ | 192 ש"ח | 192 ש"ח |
| 12,000 ק"מ | 893 ש"ח | 893 ש"ח |
| 18,000 ק"מ | 781 ש"ח | 781 ש"ח |
| 24,000 ק"מ | 2,212 ש"ח | 2,427 ש"ח |
* המחירים כוללים עבודה, חלפים ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום הכתבה בלבד.
צמיגים
| דגם הצמיגים | עלות לסט קדמי ואחורי |
|---|---|
| פירלי דיאבלו סקוטר | 1,220 ש"ח |
| מישלין פיילוט פיור | 1,220 ש"ח |
| מצלר פיל פרי | 1,300 ש"ח |
* כל המחירים הם מחירי שוק ריאליים בהם נמכרים הצמיגים, והם כוללים הרכבה ואיזון. תודה לאורן מ'צמיגי זיתוני' על הנתונים.
עלויות חלפים
| פריט | מחיר למקורי |
|---|---|
| מסנן אוויר | 315 ש"ח |
| מסנן שמן | 118 ש"ח |
| מצת | 91 ש"ח |
| סט מסבי היגוי | 400 ש"ח |
| דיסק בלם אחורי | 969 ש"ח |
| רפידות בלם אחורי | 346 ש"ח |
| דיסק בלם קדמי | 1,650 ש"ח |
| רפידות בלם קדמי | 293 ש"ח |
| רצועת וריאטור | 400 – 723 ש"ח 600 – 937 ש"ח |
| משקולות וריאטור | 400 – 338 ש"ח 600 – 490 ש"ח |
| משולשי וריאטור | 110 ש"ח |
| ידית בלם ימין | 170 ש"ח |
| ידית בלם שמאל | 193 ש"ח |
| מראה | 400 – 330 ש"ח 600 – 387 ש"ח |
| משקף רוח | 2,694 ש"ח |
| פלסטיק חזית | 2,750 ש"ח |
| מאותת קדמי | 1,018 ש"ח כל צד |
| פנס ראשי | ימין – 2,656 ש"ח שמאל – 3,130 ש"ח |
| פנס אחורי | 1,144 ש"ח כל צד |
| מערכת פליטה מלאה | 9,548 ש"ח |
- מחירי החלפים הם לפי מחירון מחסן החלפים של 'מאיר', יבואני הונדה.
- כל המחירים כוללים מע"מ
תודה על הסיוע בהכנת הכתבה: אלון ניב ממוסך ניב בפלורנטין; יוסי ממוסך תומר ריידר בפ"ת; תומר מהונדה שוקן; אמיר ממוטורד; גולשי פורום קטנועים בתפוז; גולשי פורום פול גז.
השאר תגובה