קימקו ג'ידינק במבחן ארוך טווח - חודש שלישי

תמונה ראשית: אסף רחמים

"את באה לים בשבת?", כך אני לחמודה שלי ביום חמישי. "כן, בטח!", ענתה, ולא ידעה שבאותו הרגע היא חתמה על מיני-איירון-באט, כי הים שנבלה בו הוא ים סוף, ויש לנו קרוב לארבע מאות ק"מ לעשות בכדי להגיע לשם. מן הסתם צריך גם לחזור את אותו המרחק. באותו יום. על קטנוע.

אז נסענו לים, רק שהיה איזה פרט שולי וקטן שלא הבאנו בחשבון. ככה יצא שבשמונה בבוקר הגענו לדימונה קפואים ורועדים. חולצת טריקו ומעיל קיץ לא ממש מזיזים לכפור הבוקר של המדבר, וזה חדר לנו לעצמות בלי חשבון. "מפגרים אבל אופטימיים" גיחך עלינו הקימקו ולגם שבעה וחצי ליטרים של בנזין קריר בעוד אנחנו יורדים על רבע ליטר של קפה מהביל. 170 ק"מ אחר כך הקימקו שוב מהבהב במד הדלק, ומכריח אותנו לעצור ולתדלק ביטבתה. לא ממש מעניין אותו שבאילת הדלק זול יותר ב-18 אחוז. כשהוא צמא אז הוא צמא ולא יעזור כלום. חישוב מהיר מעלה צריכת דלק של 22.5 ק"מ/ל', הגיוני למדי בגלל ההרכבה והמהירות הגבוהה יחסית. שני תדלוקים, ארבע עצירות וחמש שעות אחרי שיצאנו מהמרכז, אנחנו מגיעים לחוף הדרומי האהוב עלינו באילת. ה'קייט-סרף' ממלאים את השמיים, מתחת אלמוגים ומים, והכל כמו חלום קייצי.

כמה שעות אחר כך יצאנו שוב לדרך. בערבה נתקלנו ברוח נגדית חזקה שהורידה את המהירות המרבית לאזור ה-110, אז התחשבנו בו ולא לחצנו יותר מדי. היציבות נשארה טובה, גם ברוחות חזקות ועם שני רוכבים, ובסך הכל ההרגשה איתו על הכביש המהיר טובה ולא מלחיצה. מה שכן קצת מלחיץ ברכיבות ארוכות כאלה הוא מיכל הדלק הקטן שדורש תדלוקים תכופים יחסית. יצא שבחזור תדלקנו ארבע פעמים. אמנם זה יותר בשביל הביטחון והשקט הנפשי מאשר בגלל צורך מיידי, אבל עדיין יש בזה מטרד מסוים.

קטנוע ליווי

שבועיים אחרי הנסיעה לאילת גויס הג'ידינק למשימת ליווי של מבחן דרכים. ליווי כזה אורך בדרך כלל יום שלם, משעות הבוקר המוקדמות עד הלילה, וכולל הרכבה של צלם פלוס ציוד. במבחן הזה הג'ידינק העמוס רדף כל היום אחרי ההונדה פורצה 300 החדש, ולמרות החששות שלנו שהוא יעכב את המבחן בגלל שהוא חלש ואיטי יותר – הוא עמד במשימה בכבוד רב.

עוד לפני הנסיעה לאילת הועברו הבולמים האחוריים למצב עומס קפיץ מרבי, וכך הם נשארו מאז. בהרכבה יש כך פחות שקיעה של הזנב, ובסולו אין הבדל מורגש בנוחות ובספיגה. מי שמפגין רכות מופרזת הוא המושב, שמראה סימנים של שקיעה קלה בריפוד. הקילומטרים מצטברים וטיפול 8,000 מתקרב. רמת השמן נבדקת באופן סדיר, ולמרות שהמנוע עובד אצלנו די קשה – אין אכילת שמן והמפלס נשאר על הקו העליון של המדיד.

טיפול קטן שהפך לגדול

לפי לוח הטיפולים של הג'ידינק 250, ב-8,000 ק"מ עושים מה שמוגדר כ'טיפול בינוני', שכולל החלפה של שמן מנוע, מסנן אוויר, משקולות ומשולשי וריאטור ושמן גיר. רצועת וריאטור מחליפים ב-24 אלף או בהתאם לבלאי. אם חשבנו שהג'ידינק עובר אצלנו חיים קשים, בטיפול קיבלנו את ההוכחה לכך, ובבדיקה הסתבר שהרצועה כבר מראה סימני שחיקה והתחלה של סדקים. במוסך החליטו להחליף גם את הרצועה, ובמקביל גם נבדקו שאר מערכות הקטנוע ונמצאו תקינות לגמרי.

במהלך החודש שמנו לב לכך שמגן החום הקטן של האגזוז נעלם ואיננו. יכול להיות שהברגים השתחררו בגלל רעידות המנוע והוא פשוט נשר לו, או שאולי מישהו חמד אותו. בכל מקרה – כל שאר הברגים וחיבורי הפלסטיקה נבדקו, ולא נמצא שום דבר רופף. גם הלוגו הקטן של קימקו שנמצא במרכז הכידון תפס כנפיים ונעלם במהלך החודש, ובמהלך הטיפול הודבק אחד חדש (בעלות של כשלושים שקלים). מגן החום היה חסר במלאי ויושלם בטיפול הבא. חוץ מהפגם האסתטי הקטן אנחנו לא מרגישים בחסרונו, וגם מורכבים שנעלו נעליים דקות לא התלוננו על חום מהאזור בו חסר המגן.

עבודת המוסך בטיפול – 252 ש"ח
חומרים – שמני מנוע וגיר – 85 ש"ח
חלפים – מסנן אוויר, 6 משקולות, 3 משולשים ומדבקת לוגו – 287 ש"ח
הרצועה שמהווה יותר ממחצית מהחשבון הכללי, – 732 ש"ח
על הכל התווסף מע"מ, והחשבון הסופי יצא 1,601 ש"ח

בתום הטיפול קיבל הג'ידינק שטיפה ויצא רענן ונקי לקראת עוד 4,000 ק"מ של עבודה קשה. החלפת הרצועה מורגשת בצורה מוחשית. סל"ד השיוט ירד בכמה מאות סל"ד והמהירות המרבית עלתה בכחמישה קמ"ש. עד עתה הקטנוע מתפקד ללא דופי, והוא עדיין נראה ומרגיש חדש. בחודש הקרוב נעמיס עליו אופי שונה של שימוש ונכניס אותו לקצת משימות שליחויות במשרה חלקית. הוא יבלה שעות רבות ביום בשימוש עירוני צפוף ותובעני. נמשיך לדווח.

סטטיסטיקות