הונדה SH125 – מבחן דרכים מ-2013

צילום: בני דויטש

קטנועי ה-SH של הונדה מיובאים לארץ באופן סדיר כבר שנים, אבל גלגלי ה-"16 שלהם כמעט ולא נראים על הכבישים שלנו, לעומת אירופה – שם הם מובילים את טבלת המכירות בשנים האחרונות. בישראל אוהבים לקנות קטנועים לפי מטר רץ. גם את ה-125 שלנו אנחנו אוהבים עם הרבה מקום למתוח רגליים קדימה, ושיהיה הרבה מקום בבגאז' בבקשה, כמו במכוניות. אולי זה בגלל שלרוכב הממוצע הקטנוע הוא רק שלב זמני בדרך לרכב הליסינג הנכסף, אז חדוות רכיבה ותכונות דינמיות טובות נמצאות בתחתית הרשימה, אם בכלל יודעים שיש דברים כאלה. אה, כן – יש את העניין הקטן הזה של הכסף. בכל העולם הונדה הוא יצרן של קטנועים עממיים, ואילו אצלנו הם ממותגים כקטנועי יוקרה, או לפחות מתומחרים כך. "אה-הא!" – ירשמו בטוקבקים – "עשרים ושניים אלף שקל על קטנוע 125?! שילכו לחפש!". אז הלכנו לחפש אצל סאן יאנג, והשווינו את הג'וירייד, להיט המכירות, עם אחיו התאום למכלולים ולמחיר, ה-HD בעל הגלגלים הגדולים, ו… גם הוא לא נראה כמעט על הכביש. בעצם אולי זה לגיטימי כי מדובר בקטנועים בסך הכל, והם צריכים להיות נוחים ושימושיים, והנאה מרכיבה זה משהו ששייך לאופנועים?

כיפה אדומה

הקטנועים עשו לאופנועים כיפה אדומה. הם נולדו ככלי תקציב פשוטים ונחותים, עם סבל מאחור וסלסלה מלפנים, והנה תוך עשור הם בלעו את הסבתא ונתנו ביס גדול גם לזאב. אופנועים קטנים נעלמו כמעט לגמרי מהנוף העירוני של המדינות המפותחות, וגם אופנועי הביניים ספגו ביס יפה במכירות משיני קטנועי העל. דיברנו קודם על חדוות רכיבה, ובטח כמה אופנוענים ותיקים ירקו את הבירה (או התה…) שלהם ישר על המסך למשמע דברי הכפירה האלה. אז כן – אחרי שלושה ימים על ה-SH125 האדום, בהחלט אפשר לקבוע שיש לו גם קצת מהתבלין החביב הזה, וכאן בא לידי ביטוי היתרון הגדול שיש לגלגלים הגדולים של ה-SH ודומיו על רוב הקטנועים קטני הגלגלים.

רכבנו על ה-SH מראשל"צ ועד נתניה, דרך כבישים שהיו בעבר מהירים, וכמעט שלא חשנו צורך ביותר מהירות. כבישים 2 ו-4 די עמוסים גם שלא בשעות העומס המובהקות, מהירות התנועה לרוב לא עולה על 80-90, והקטנוע הקטן הזה די הפתיע אותנו ביעילות המדהימה בה הוא מפלח את התנועה הצפופה, ועוד יותר מכך – גם כשהעומס יורד הוא עדיין מרגיש מצוין על המהירות המרבית שלו. הוא עושה הכל כל כך בקלות ובנינוחות שזה פשוט כיף לרכב עליו. הגלגלים הגדולים מספקים התנהגות כביש מצוינת, בטוחה ואפילו מהנה, ולא פעם עלתה בנו המחשבה – "מי לעזאזל צריך יותר מזה", וגם אם כן – אז יש את גרסת ה-300 הנפלאה שעל אותו בסיס מספקת יותר מכפול כוח. המרחב העירוני של ימינו משתרע על פני עשרות קילומטרים רצופים, ובהרבה מקרים יותר מהנה להתנייד במרחב הזה על קטנוע משובח – אפילו אם הוא רק בנפח של 125 סמ"ק – מאשר על אופנוע. קלאץ' והחלפות הילוכים נדמים כאילו הם חלק מהעבר הרחוק והנשכח. כיפה אדומה טרפה את הזאב, ועכשיו היא מכרסמת בהנאה את העצמות…

מיליון דולר בייבי

הונדה מכרה באירופה בלבד יותר ממיליון קטנועים מסדרת ה-SH במשך השנים, כך שאפשר להבין את החשיבות הרבה שלהם עבור היצרן הגדול. מסקרן היה לרכב על הדור החדש של ה-SH ולהתרשם איך לוקחים מוצר מוצלח ומשובח, ומקדמים אותו עוד שלב באבולוציה. הונדה לא הסתפקו במתיחת פנים ושדרוג הקיים, אלא תכננו קטנוע חדש מהיסוד על בסיס הדגם היוצא. הכיוון הוא ירוק כצו האופנה וכצו תקנות הרעש וזיהום האוויר המחמירות משנה לשנה. השינוי הבולט ביותר מול הדגם הקודם נעשה במנוע. ה-SH125 החדש מקבל מנוע תואם לזה של ה-PCX, מכויל כמוהו לפעולה שקטה ולחסכון בדלק, וכולל גם את מערכת לדימום המנוע בסרק. ההתנעה חרישית, בלי הצליל האופייני לסטרטר רגיל, כי כאן – כמו ב-PCX – משמש האלטרנטור גם לטעינת המצבר וגם להתנעה.

המנוע שקט מאוד לאורך כל קשת הסל"ד, וההספק שלו איבד סוס אחד מהעדר הקטן שהיה לדגם היוצא, ועומד כעת על 11.7 כ"ס. הונדה טוענים ליעילות דינמית משופרת של מכלולי ההנעה, ואכן המהירות המרבית של ה-SH החדש זהה לזו שמדדנו לדגם היוצא – 110 קמ"ש על השעון שהם 103 אמיתיים לפי ה-GPS. גם הכיוון לחסכון בדלק הוכיח את יעילותו, ולמרות שבמהלך המבחן הקטנוע נדרש לספק את מקסימום הביצועים להם הוא מסוגל – צריכת הדלק שמדדנו הייתה 32 ק"מ על כל ליטר בנזין, נתון שיכול מן הסתם רק להשתפר בשימוש שגרתי רגוע. באירופה אגב, משווק במקביל גם דגם ה-150 שאינו מיובא לארץ.

הנסיך הקטן

המנוע כאמור שקט ויעיל, והתמסורת משלימה את הקו הידידותי בפעולה חלקה ונעימה. יש השהיה קצרה בזינוק ואחריה משיכה אחידה עד כ-80-90 קמ"ש, ומשם היא מתמתנת עד המהירות המרבית. המנוע לא מרגיש מאומץ מדי בשום שלב, וגם בכביש המהיר עם מצערת פתוחה עד העצר – הוא לא משדר שום סימני מצוקה בצורת ויברציות או רעש חריג. בלמי הדיסק מלפנים ומאחור עושים עבודה מצוינת. מערכת הבלימה המשולבת עובדת בצורה שקופה, ואין את הרגשת הרפיון בידית אחת כשלוחצים על השנייה, כפי שהיה בדגם הקודם. יש המון רגש ובטחון בבלימה, וכדי לנעול גלגל צריך ממש להתכוון לכך וזה לא קורה במפתיע. הצמיגים המקוריים מצוינים גם הם, מספקים אחיזת כביש טובה מאוד, וגם כשהם מחליקים מעט על סימוני צבע או חול זה קורה בהדרגתיות נשלטת. גרסת ABS משווקת בחו"ל, ובה מערכת הבלימה אינה משולבת, והיא לא מיובאת לארץ כנראה משיקולי מחיר.

התנהגות הכביש וההיגוי הם הקלפים החזקים של גדולי הגלגלים, וה-SH החדש לא מאכזב גם כאן. ההיגוי שלו מעולה, ומשלב בצורה כמעט מושלמת זריזות וכושר תמרון עירוני יחד עם יציבות במהירות גבוהה בקו ישר וגם על הצד. ההיגוי מדויק מאוד, אינפורמטיבי ועם משקל נכון שמאפשר שליטה קלה ומלאת בטחון, ונותן הרגשה של אופנוע קטן. המושב של ה-SH החדש גבוה מעט יותר מזה של הקודם, ומושיב את הרוכב שמונים סנטימטרים מעל הכביש. תנוחת הישיבה זקופה, גבוהה ושולטת, הראש נמצא מעל גגות המכוניות, וזה מוסיף טווח ראיה ובטחון בתנועה. נוסיף לכך את מימד הרוחב הצר, את המראות הגבוהות והיעילות שאינן מפריעות כלל במעברים צפופים, ויחד עם המשקל הקליל אנחנו מקבלים קטנוע שחותך את הפקקים כאילו הם אינם קיימים.

איפה פינוקי

התנהגות כביש טובה מחייבת מתלים קשיחים שלרוב גובים את המחיר בסעיף הנוחות. ה-SH הקודם הבריק עם שילוב מאוד מוצלח של תמיכה טובה מבלי להתפשר על נוחות, אבל בדגם החדש זה קצת התפקשש. המתלה הקדמי מרגיש ומתפקד מצוין, אבל זוג הבולמים האחוריים פשוט קשיחים מדי, גם כשמכוונים את עומס הקפיץ על המצב הרך ביותר. התמיכה בקטנוע מצוינת, אבל הרוכב סופג את החבטות מהכביש בלי הרבה סינון. זה היה יכול לעבור איכשהו בקטנוע עממי יותר, אבל מהונדה – ובמיוחד מקטנוע שמתומחר כל כך גבוה – אנחנו בהחלט מצפים ליותר.

גם תכנון המושב עצמו לא מבריק – הוא שטוח, הריפוד דק יחסית, וזה מעיק ברכיבות ארוכות. תנוחת הישיבה הזקופה משאירה אמנם הרבה מקום לברכיים, אבל המדרס הקטן והצפוף כופה תנוחה מקובעת, ולא מאפשר למתוח את הרגליים לפנים או לאחור. נוחות הרכיבה אם כן, היא בינונית למדי. הרכבה של נוסע נוסף כמעט ואינה מורגשת מבחינה דינמית, ההיגוי נשאר מצוין, ובמפתיע הנוחות הכללית אפילו משתפרת, כי אז העומס הנוסף מכניע את קשיחות המתלים, כושר הספיגה שלהם משתפר, והתגובה הופכת נעימה יותר.

בתחום השימושיות יש שיפור משמעותי לעומת הדגם היוצא. תא המטען, נקודת תורפה מסורתית של גדולי הגלגלים, מסוגל להכיל כעת קסדה שלמה, אם כי באופן גבולי. מתוך ארבע קסדות שונות שניסינו – אחת לא נכנסה כי המעטפת שלה הייתה רחבה מדי. מעבר לזה יש את המדרסון השטוח שיכיל בקושי שישייה של בקבוקי מים, ומעליו תא כפפות קטנטן ו-וו תליה שממוקם משום מה נמוך מדי, ומקשה על תליית שקיות. מאחור יש סבל מקורי גדול ונאה, עליו אפשר להתקין ארגז גדול שיפתור את בעיות האחסון. לוח המחוונים נאה בעיצובו, כולל תצוגה אנלוגית של מהירות, דלק, וחום מנוע, ובנוסף יש צג דיגיטלי קטן עם שעון זמן ושני מדי מרחק מתאפסים. תאורת הלוח בלילה מצוינת ונאה, וטענה יש לנו רק אל נורות חיווי המאותתים שאינן נראות כמעט באור יום. פתיחת המושב נעשית בצורה תמוהה משהו, ודורשת סוויץ' במצב ביניים בין 'און' ל'אוף', ואז לחיצה על מה שנראה כמו מתג חשמלי, אבל הוא למעשה כפתור לחיצה מכני. שיהיה – בסוף מתרגלים לזה כמו גם לסידור המתגים ההפוך של המאותתים והצופר.

בגדי המלך החדשים

העיצוב די נאה בסך הכל, כבר לא כל כך מזכיר 'טוסטוס' כמו פעם, במיוחד בזכות הזנב המושקע והארוך יותר מהדגם היוצא. ה-SH מרגיש מוצק ומהודק, הגימור היה יכול להיות מושלם אלמלא חיפוף קטן בצירים של תא הכפפות והמושב, שמרגישים עדינים מדי ולא לגמרי מהודקים. גם הקליפס שסוגר את תא הכפפות לא ממש איכותי. אלה דברים קטנים אבל בולטים על רקע האיכות המאוד גבוהה של שאר הרכיבים, ואנחנו מרשים לעצמנו להיות קטנוניים כי במחיר כזה מן הראוי שהכל יהיה טופ-קלאס.

צריך להזכיר גם את מערכת ה'סטופ אנד גו' שמדוממת את המנוע אחרי שלוש שניות של עמידה בסרק, ומתניעה אותו עם משיכת המצערת. זה מרגיש מוזר בהתחלה, אחר כך מתרגלים ולפעמים גם מתעצבנים כשבתנועה צפופה עם עצירות תכופות זה הופך למטריד, אבל בשביל זה יש מפסק שמבטל את פעולת המערכת. גימיק או לא, גם השיפור בצריכת הדלק שמצהיר עליו היצרן הוא מזערי ועומד על אחוזים ספורים, כך שלדעתנו הערך העיקרי של המערכת הזו הוא יותר ברמה הצהרתית ותדמיתית.

מוסר השכל

אם פורטים את ה-SH לפרוטות המרכיבים שלו, מקבלים קטנוע מצוין, אבל לא מושלם. גם אם משקללים את צריכת הדלק המצוינת ואת מוניטין האמינות והאיכות של הונדה – עדיין אנחנו לא רואים איך הוא מצדיק תג מחיר גבוה כל כך של עשרים ושניים אלף שקלים. אבל כמו שנוכחנו בעבר בכמה מקרים, לפעמים יש הרמוניה באוסף התכונות, ובשורה התחתונה מתקבל שלם הגדול מסך כל חלקיו, ול-SH הקטן יש את זה בגדול. חלקות הפעולה שלו פנומנלית, ההתנהגות שלו משובחת, יש לו לוק חינני, אבל יותר מכל – וזה מבחינתנו הקטע העיקרי שלו – הוא קטנוע שכיף לרכב עליו.

טבלת ציונים

מפרט טכני