פיאג'ו MP3-500 במבחן דרכים

את הדור החדש של ה-MP3 פגשנו לפני מספר חודשים בהשקה העולמית שהתקיימה בפריס. הכרנו שם את דגם ה-500 שעשה קפיצת מדרגה באבולוציה של משפחת הדגמים הייחודית והמקורית של היצרן האיטלקי. אלינו הגיע ה-MP3-500 החדש ממש לא מזמן, והביא איתו הפתעה: אח קטן – MP3-300.

השלושרים

עד עתה התבססו דגמי ה-MP3 על הפלטפורמה המתיישנת של האיקסאבו (X8 במקור), והדגם החדש מבצע קפיצת מדרגה ומיישר קו עם קטנוע הדגל של פיאג'ו – ה-X10, שאינו מיובא לארץ בגלל תמחור יקר. מנוע ה-500, בקרת האחיזה, מבנה המושב ותא המטען, לוח המחוונים ועיצוב הזנב – כולם מגיעים ישירות מה-X10 או בהשראתו.

גרסת נפח בינוני הייתה צפויה, כפי שהיה בדגם היוצא, אבל הפתיע אותנו השימוש במנוע ה-300 הוותיק (272 סמ"ק ו-23 כ"ס). לפיאג'ו יש על המדף מנוע 350 מתקדם (330 סמ"ק ו-33 כ"ס) שמשמש את הבברלי ואת ה-X10, ותמוהה בעינינו הבחירה של פיאג'ו לצייד את ה-MP3-300 הכבד והיקר דווקא במנוע המיושן והחלש יותר. דגם ה-300 נבחן בכתבה נפרדת.

שוקולד מנטה מסטיק

ברכיבה שגרתית מתנהג ה-MP3-500 בדיוק כמו קטנוע רגיל. המשקל העצמי הגדול וההיגוי המעט כבד גורמים לסרבול מסוים בתמרונים צפופים, אבל זה לא שונה מהותית מקטנועים גדולים וכבדים אחרים. הגלגל הנוסף מלפנים משתדל להיות 'שקוף' רוב הזמן ולא לשדר תחושות רכיבה שונות, אבל האחיזה הכפולה של הפרונט נמצאת שם כל הזמן, מוכנה להעלים צרות שהיו גורמות לדו"ג רגיל להשתטח על הכביש. מעבר לאחיזה הכפולה מלפנים יש ל-MP3 יכולת לספוג החלקה מסוימת של צמד הגלגלים הקדמיים, ויכולת גבוהה להתמודד עם החלקה של הגלגל האחורי. בנוסף גם כושר ספיגת המהמורות של החלק הקדמי גבוה יותר מאשר בדו"ג רגיל. היכולות האלה משמעותיות ברכיבה שגרתית, ובאות לידי ביטוי במיוחד על כבישים רטובים, או על מפגעי תשתית מזדמנים כמו חול על הכביש באמצע פניה, כביש מקורצף וכדו'.

יתרון נוסף של התצורה התלת גלגלית מתבטא בכושר בלימה משופר, הן בגלל האחיזה הכפולה והן בגלל היכולת לסבול נעילת גלגלים קדמיים מבלי ליפול מיד. ה-MP3-500 סוגר את הפינה של הבלימה עם מערכת ABS שתוכננה במיוחד עבורו, והסעיף הזה יכול היה להיות מושלם, אם תפעול הידיות לא היה נוקשה כל כך. הידיות מרוחקות מהכידון, אינן מתכווננות, ודורשות הפעלת לחץ משמעותי בכדי להפיק עצמת בלימה ראויה. בעלי או בעלות כף יד ענוגה וקטנה עלולים ממש להתקשות לבלום חזק, וזה מינוס רציני לכלי שפונה במוצהר גם לרוכבים מתחילים. באיחוד האירופי ה-MP3-500 מרושיין כמכונית ומותר לרכיבה (נהיגה..?) לבעלי רשיון רכב רגיל, לכן יש לו גם דוושת בלם שמפעילה את שלושת הבלמים. הדוושה הזו דורשת לחיצה חזקה ועמוקה מדי, ולא משדרת פידבק בחזרה. למעט בזמן עמידה ברמזורים השתמשנו בה פעמים בודדות, ולרוב היא סתם הפריעה למרחב התנועה של רגל ימין.

ASR (Acceleration Slip Reduction) – היא מערכת בקרת האחיזה שמשתמשת בחישני ה-ABS בכדי לוודא שהגלגל האחורי לא יסתובב מהר יותר מהגלגלים הקדמיים. מנוע ה-500 מוציא 4.6 קג"מ של מומנט ועלול 'לפרפר' את הגלגל האחורי כשפותחים גז חזק בפניות או בזינוקים. כשזה קורה המערכת מנתקת הצתה לחלקיק שניה ומדליקה נורה כתומה בלוח המחוונים. המערכת הזו מתפקדת מצוין, ומאפשרת לפתוח גז בלי חשש גם על כביש משובש או רטוב. כשהכביש יבש וטוב אפשר לנתק את בקרת האחיזה בלחיצת כפתור וליהנות פה ושם מדריפטים קטנים ובטוחים. גם לתלת גלגלי יש מגבלות שאם עוברים אותן הוא יתהפך, וה-ASR היא עוד נדבך בבטיחות האקטיבית של ה-MP3 החדש.

החלונות הגבוהים

הדגם החדש של ה-MP3 מלוטש ומדוגם יותר בהשוואה לקודמו, וכולל גם הרבה אלקטרוניקה וגאדג'טים אופציונליים. המצערת כאן חשמלית, מתקשרת טוב ומדויק יותר עם מערכת ההזרקה, ומאפשרת בחירה בין שתי מפות הצתה – חסכונית ורגילה. המעבר בין המפות יכול להתבצע תוך כדי נסיעה על ידי לחיצה על מתג ההתנעה, עד שהחיווי ECO מופיע או נעלם בצג הדיגיטלי. מחשב המנוע מצויד במשדר בלוטות' שמתקשר עם הסמרטפון של הרוכב באמצעות אפליקציית PMP, ומציג שילוב של נתוני המנוע יחד עם נתונים שמתקבלים מחיישני הסמרטפון כמו זוית הטיה, כוח G בבלימה, מפת דרך ועוד. עוד באגף ההייטקי מוצעת מערכת שמע מקורית שמשתמשת בפלסטיקה כתיבת תהודה, וכצפוי מתקשרת עם קבצי המוסיקה שבסמרטפון באמצעות בלוטות'.

בלוח המחוונים יש תצוגה אנלוגית של מהירות, סל"ד, חום מנוע ודלק, וצג דיגיטלי עם שפע של מידע – מנתוני צריכת דלק ממוצעת ורגעית, ועד שעון זמן ומד טמפ' חיצונית. נוריות חיווי נמצאות בחלק העליון של הלוח, ותחת הכידון נמצאים לחצני בקרת האחיזה, פתיחת המושב ועוד שלושה לחצני דמה שמיועדים כנראה לתפעול מערכות אופציונליות. מתחתן נמצא וו תליה מתקפל ושימושי, ומעל לוח המחוונים יש תא כפפות שנפתח כלפי מעלה ובתוכו שקע USB.

תא המטען שתחת המושב נטש את תצורת הדלת האחורית של הדגם הקודם, והוא נגיש כולו עם הרמת המושב. שתי קסדות מלאות יכולות להיכנס שם, הוא מספיק רחב בכדי להכיל תיק עם לפטופ, וגם שקע V12 לטעינה נמצא שם. פועל יוצא משינוי המבנה הזה הוא הגדלת המושב כולו, ובמיוחד החלק האחורי שלו שהוא כעת מרווח מאוד. המדרסים של הדגם היוצא הוחלפו ברגליות נשלפות יעילות ונוחות למורכב, שזוכה לקבל גם משענת גב קטנה, ובזנב יש סבל קטן שמאפשר התקנה נוחה של ארגז. במושב עצמו מובנה חישן משקל שמונע את שחרור מנגנון נעילת הפרונט, במקביל לנטרול המצערת, למקרה שירדנו מהקטנוע והשארנו את המנוע פועל.

ברגלית האמצע כמעט ולא השתמשנו, גם בגלל המשקל הכבד של הקטנוע, אבל בעיקר בגלל שברוב המוחלט של המצבים אין בה צורך. נעילת הפרונט ומשיכת בלם החניה המכני מספיקים בכדי להחנות את הקטנוע המגודל בצורה קלה יציבה ובטוחה. מיגון הרוח גדול ורחב, וניתן לבחור בין שלושה מצבי גובה, אבל שינוי כזה דורש פירוק והרכבה של כמה ברגים.

מה קשור

עם היציאה מהסוכנות לרחובות תל אביב, ה-MP3 מרגיש קצת עצל. הכיתוב ECO על הצג הדיגיטלי מראה לנו שאנחנו על מפת ההצתה החסכונית שממתנת את תגובות המנוע למצערת, והיא מבוטלת בלחיצה על מתג הסטרטר. עכשיו הקטנוע המגודל חושף שיניים ומאתגר את בקרת האחיזה בכל יציאה חזקה מפניה או בזינוק על סימון צבע חלקלק. ביטול הבקרה נעשה בלחיצת כפתור, ועל כביש יבש אין בעיה לשלוט על הקטנוע גם כשהגלגל האחורי בורח קצת מקו הפניה. הפרונט מספיק כבד ואוחז בכדי להטיל משמעת על הזנב הסורר ומחזיר אותו לקו בלי דרמה. תנוחת הרכיבה גבוהה ושולטת, המושב מרווח ונוח, והאמפי שועט ברחובות העיר כמו קרנף ידידותי ומשרה בטחון.

בכביש המהיר מאיץ ה-MP3-500 לאיזור ה-120-130 קמ"ש ללא מאמץ, ויכול לשייט כך בנינוחות לאורך זמן. המהירות המרבית במישור עומדת על 150, ואז גם מתערפלת תחושת ההיגוי ומורגשים נדנודים קלים בפניות מהירות או על כביש גלי, אבל אין פגיעה ביציבות. מיגון הרוח עושה עבודה מצוינת, מייצר סביבה שקטה ומוגנת לרוכב, אבל במהירות גבוהה יוצר וואקום שגורם ל'רוח הפוכה' שדוחפת קצת את הרוכב מאחור.

מנוע ה-500 של ה-MP3 החדש הוא אותו מנוע 'מאסטר' מוכר של פיאג'ו שמשמש גם את הפואוקו, וה-X10. כאן הוא עבר כמה התאמות ושינויים, בעיקר לטובת שיפור צריכת הדלק – 15 אחוז על פי פיאג'ו. כשהתחרענו על הגז בעיר, גם צריכת דלק הייתה חוליגנית בהתאם לאופי הרכיבה – 14 ק"מ בלבד על כל ליטר בנזין. בבינעירוני בהרכבה במהירות קרובה למקסימום זה השתפר קצת ל-16 ק"מ לליטר, ואת התוצאה הטובה ביותר קיבלנו ברכיבה רגועה במצב ECO – כ-20 ק"מ לליטר. הצריכה הממוצעת במבחן עמדה על 17.5 ק"מ/ליטר, שזה אכן שיפור מסוים ממה שהכרנו ב-MP3-400 ובג'ילרה פואוקו, אבל גם די מאכזב ביחס לציפיות מכלי מודרני ומתקדם.

פרוזק

רכיבה לילית בגשם היא אחד המצבים יותר מלחיצים ברכיבה על כלי דו-גלגלי. ראות לקויה, מים על הכביש, אחיזה גבולית בפניות ובלימות, מהמורות שהופכות לבלתי נראות, קור ורוח – הופכים את הכביש לסביבה עוינת ולא נעימה. אירוע משפחתי בגוש עציון זימן לי נסיעה לילית ורטובה כזו, וה-MP3-500 הפך אותה מסיוט פוטנציאלי לחוויה נחמדה. מפלס החששות עליו נמוך בהרבה מאשר על דו"ג רגיל, וחבילת הבטיחות שלו מרגישה ממש כמו חומות של הגנה על הרוכב. עם שני גלגלים ומשקל גדול בחזית, ה-MP3 צולח שלוליות בלי חשש ושומר על יציבות מצוינת בעיקולי הכביש הרטוב. ה-ABS מוריד את החשש מבלימה חזקה על רטוב, ובקרת האחיזה מאפשרת לפתוח גז חופשי ביציאה מפניות. את הפינה החורפית סוגרים מגן הרוח והפלסטיקה של החזית שיוצרים מעין בועה סביב הרוכב, ומבודדים אותו בצורה יעילה מטיפות הגשם ומרֶסֶס הג'יפה שמעיפות המכוניות. אחרי רכיבה כזו אפשר לגמרי להבין את ההצלחה של משפחת ה-MP3 באירופה הגשומה, והדבר היחיד שהיה חסר לנו הוא עוצמת תאורה חזקה יותר בכבישי ההר החשוכים.

תכלס

ה-MP3-500 הוא הדגם החדש והבכיר של משפחת התלת גלגליים של פיאג'ו. הוא קטנוע איכותי ומתקדם, עם ביצועים טובים, נוחות, שימושיות, ועיצוב מודרני, ומעל הכל מציב רף חדש לבטיחות דו-גלגלית אקטיבית. המינוסים העיקריים שלו הם משקל כבד שגורם לסרבול מסוים בתנועה עירונית צפופה, ותפעול נוקשה של הבלמים. תג המחיר שלו עומד על 57,500 שקלים ומתקרב לזה של מכונית קטנה, אבל מולה הוא מציע את כל היתרונות הדו-גלגליים המסורתיים. הוא פחות יקר מקטנועי ליגת העל, ומול המתחרה הישיר והיחיד שלו – הפיג'ו מטרופוליס 400, הוא מציע יותר תחכום ובטיחות. ה-MP3-500 מציע חבילה משודרגת ומלוטשת, נותן תמורה טובה מאוד לכסף, והבשורה העיקרית שלו היא שנישת התל"ג היא כיום כבר קטגוריה מקובלת עם אבולוציה משל עצמה. העתיד כבר כאן.

צריכת דלק במבחן: 17.5 ק"מ/ליטר